תוכן עניינים
נתונים בסיסיים(בפיקוח צוות המאגר) תחומי טיפולנציג השיטה מעיד כי השיטה מתמחה בשיקום החיוניות באדם, ביסוסה וטיפוחה. שיטת אלטשולר מתמקדת בטיפול במצוקות המוגדרות נפשיות אך הטיפול במצוקות הנפשיות מביא גם לשיפור בסימפטומים פיזיים כגון כאבי ראש, בעיות עיכול ובעיות שינה ובבעיות בתחום הרוח כגון היעדר משמעות, דיכאון קיומי וייאוש קיומי. שיטת אלטשולר מתמודדת עם חוסר חיוניות – העדר של שמחת חיים -תחושה של חיים ליד החיים, פוסט- טראומה (PTSD) , דיכאון, חרדות, בעיות קשב וריכוז, בעיית גבולות, התמודדות עם אלימות (מצד הקורבן או התוקפן) והתמכרויות. מספר המטפליםהענף ההכשרתי – הדרכתי בשלבי הכנה סופיים וייפתח בקרוב באקדמיה לחיוניות, שתהווה חלק בפרויקט היסוד החי. פירוט נוסף בהמשך בפרק "הדרכה והכשרה". מקור השיטההשיטה פותחה במלואה בישראל על ידי איתי אלטשולר, כמענה להלם קרב שחווה במלחמת לבנון הראשונה (1982). היא הבשילה והפכה לנחלת הכלל בשנת 2006. ביסוס מדעיטרם התבצעו מחקרים מדעיים על השיטה. |
כותב המאמראיתי אלטולשר, מפתח שיטת אלטשולר לשיקום החיוניות וטיפוחה. יוזם ומוביל 'פרויקט היסוד החי' והאקדמיה לחיוניות. מחבר הספר 'לחיות את היסוד החי'. נשוי ואב לשני ילדים. משורר, צייר ואמן הדפס. איש מים – מדריך צלילה, הידרותרפיסט וסקיפר. מפתח תוכנה לעת מצוא. |
השיטה
תמצית
שיטת אלטשולר היא שיטה לימודית, אינטגרטיבית ואקולוגית המורה את הדרך לרכישה מחודשת של כוחות חיוביים בפנימיות האדם ויחסיו עם סביבתו. היא מורה את הדרך לרכישה מחודשת של כוח הריפוי העצמי. מטרתה של שיטת אלטשולר היא לשקם את חיוניות האדם ולטפחה. היא מורה את הדרך אל היסוד החי הנחבא בכל. היא מלמדת את האדם למצוא את דרכו למימוש חיים מלאים ומספקים ומקנה כלים מעשיים לשם כך. היא מבוססת על 11 עקרונות ומשתמשת במגוון כלים ייחודיים ללימוד העקרונות. מעצם פשטותה ויסודיותה היא מתאימה ליישום במגוון רחב של תחומים.
שיטת אלטשולר פותחה בעקבות ריפוי עצמי מהלם קרב. השיטה היא פרי של עבודה עצמית ממושכת, מחקר מעמיק, ונסיון שטח שתורגמו ומיושמים בעבודה עם גברים ונשים, ילדים ומבוגרים, יחידים וקבוצות.
בשיטה זו רוכשים האנשים כישורי יסוד ומיומנויות, המכינים אותם להתמודד עם קשיי הווה ולהימנע או לצמצם את קשיי העתיד.
שיטת אלטשולר מציעה טיפול אינטגרטיבי, המשלב עבודה עם הטבע ובתוכו, שימוש בדרכי ביטוי לא מילוליות כמו ציור, עבודת גוף ומגע וכן שיחות. היא נעזרת בכלים ייחודיים שפותחו על ידי ממציא השיטה, בשילוב עם כלים משיטות אחרות. הטיפול כולל מפגשים קבוצתיים ו\או אישיים ועבודה עצמית.
להבנתה של שיטת אלטשולר, מקור הבעיות שהיא מטפלת בהן הוא בהיעדר כישורים ומיומנויות. לכן היא מגדירה את היחסים בין מי שנזקק לשיטה לבין האדם המורה אותה, כיחסי מורה – תלמיד ולא כיחסי מטפל – מטופל.
שם השיטה
שיטת אלטשולר ע"ש מפתח השיטה איתי אלטשולר.
מפתח השיטה
איתי אלטשולר נולד וגדל בירושלים. אלטשולר למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. בצה"ל שירת בחיל השריון, נפצע במלחמת לבנון הראשונה וסיים את שירותו כמש"ק חינוך בחיל החינוך, שם כתב תוכניות הדרכה.
אלטשולר בעל תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים; למד לתואר שני במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן. למד ניתוח מערכות מידע בטכניון, חיפה ועסק בפיתוח תוכנה, ניתוח מערכות ובהוראת מחשבים.
איתי אלטשולר אמן אוטודידקט. הציג ציורים בעשר תערוכות יחיד ועשרות תערוכות קבוצתיות. הוציא לאור שלושה ספרי אמן, כתב ארבעה ספרי שירה ותרגם ספר שירה מספרדית.
איתי אלטשולר נשוי לסימה ואב לשני ילדים.
בהמשך לפציעתו אלטשולר לקה בהלם קרב. לדבריו האמנות סייעה לו לרפא את עצמו ובעקבותיה פיתח את שיטת אלטשולר: שיטת היסוד החי, עליה כתב את ספרו "לחיות את היסוד החי". על פי שיטתו הוא מלמד את האדם כיצד לשקם את חיוניותו, לבססה ולטפחה. שיקום החיוניות תומך בתהליכים נפשיים ופיזיים שונים ועוזר לאדם להיות מודע לכישורי החיים הנחבאים בתוכו. השיטה מנסה לחזק את התהליכים החזקים באדם מתוך גישה מקבלת, חיובית ולא שיפוטית ולסייע להם לתמוך בחלקים החלשים שלו. כיום (2019) מקים איתי אלטשולר במצפה אבירים בגליל המערבי ב'בית יונה', את 'פרויקט היסוד החי', הכולל אקדמיה לחיוניות ומכון לחקר החיוניות, בה הוא עתיד להורות את שיטתו.
היסטוריה
שיטת אלטשולר פותחה בעקבות ריפוי עצמי מהלם קרב של מפתח השיטה, שהתפרץ בשנת 1986 בעקבות מלחמת לבנון הראשונה (1982). ראשיתה היה בניסיון עיקש לתת מענה לפוסט טראומה אישית (PTSD), אשר לא זכתה למענה אמיתי בדרכים המקובלות והמוכרות. ההחלמה הגיעה לאחר יותר מ – 20 שנה של ניסוי וטעייה1 בחיפוש אחר כוחות החיוּת הפנימיים, על אף ולמרות הרעש הבלתי נסבל בדמותו של כאב נפשי ופיזי. את סיפור החלמה המלא ניתן לקרוא בספר לחיות את היסוד החי2.
החיפוש אחר שקט, הקול הפנימי, והיסוד החי (שבזמנו לא כונה כך) הוביל את מפתח השיטה לעבור להתגורר בישוב מרוחק בהרי הגליל בלב יער אלונים טבעי (1992). בדרכו העיקשת להתבונן פנימה והחוצה הוא הקדיש את עיקר זמנו למלאכת הציור, לשירה ולמפגש עם הטבע. בהמשך ובמקביל הוא מצא את פרנסתו בפיתוח תוכנה. תהליך ההחלמה היה ממושך ולא רציף, אך עם ההכרה בסיומו (2004) שאל את עצמו איתי אלטשולר מספר שאלות: מה הוביל אותי לנקודה זו? האם יש מכנה משותף למהלכים שעשיתי? האם יש דבר מה שיטתי, שחזר ונשנה בתהליך הניסוי והטעייה שלי? האם יש במה שקרה בסיס שבעזרתו אוכל לעזור לאחרים? התשובות מיהרו להגיע, אם כי במעורפל, מנסחות את עצמן.
הוא בנה לעצמו שלד שיטתי של תהליך שבליבו עומד המושג שטווה – "היסוד החי". אך תהליך אישי אינו שיטה. בדיקת היתכנות היא חלק חשוב בפיתוח בכלל ופיתוח שיטה רחבה בפרט. את האפשרות לבחון את איכותה זימנו חלק מחבריו, שהסכימו להתנסות בתהליך הראשוני, כשלכל אחד כאב אישי שונה וייחודי. בעזרתם אלטשולר הצליח להתחיל לגבש, להמשיג ולשכלל את מה שלימים כונה "שיטת אלטשולר".
על בסיס ניסיונו העשיר בטבע וביצירה הוא ביסס מערך של עקרונות ופיתח סט של כלים, שיאפשרו לאדם לגלות את היסוד החי שלו ולחבור עימו לשם הנעת תהליך ריפוי עצמי. התהליכים הראשוניים השיגו תוצאות טובות מהמצופה, סימפטומים נשכחו, החיוניות השתקמה והתעצמה והחוסן האישי נבנה והתייצב. בשנת 2006 הפכה השיטה מעניין מצומצם לנחלת הציבור. לאחר עבודה עם עשרות רבות של אנשים פירסם אלטשולר את ספרו 'לחיות את היסוד החי' (2009), המהווה מבוא לשיטה. בשנת 2014 תורגם הספר לאנגלית ונמכר באמזון.
מאז השיטה ממשיכה להתרחב, להתגבש ולהתעצב. היא הופכת מדרך המציעה פתרון ממוקד למטופלי פוסט טראומה לשיטה, המהווה פתרון מטריה למגוון תופעות הנובעות מפגיעה בחיוניות האדם וצמצומה. היא מתגבשת כמתודה של רפואה מניעתית, המושתתת על טיפוח החיוניות הקיימת.
מודלים של הגוף והנפש
היסוד החי הוא המושג המרכזי בשיטת אלטשולר בעזרתו ניתן להבין את העולם בכלל ואת טבע האדם בפרט. אם כי היסוד החי נמצא בכל, על פי אחד העקרונות של השיטה, הרי שעיקר הטקסט המתאר אותו בהמשך מתייחס ליסוד החי באדם. שהרי מאמר זה מטרתו היא הצגה של שיטת טיפול.
היסוד החי –
כמו מים בכף היד הוא חמקמק וקשה להגדירו
במידה והסרטון אינו עולה ליחצו כאן לצפייה ביוטיוב
ללכוד את היסוד החי, לשוחח עליו, ובמיוחד לנסות להגדירו, הוא כניסיון ללכוד מים בכף יד פתוחה. בו ברגע שתפסת אותם, הם ברחו בין האצבעות, נמלטו והשאירו עקבות של לחות, שמעידה שאכן היו שם. הלחות היא ממשית, עובדתית וברורה כך שאינה מותירה ספק לגבי עצם קיומם של מים, אך גם אינה רומזת לכמותם של המים שחלפו בין האצבעות, לגבי עוצמתם ותכונותיהם. לאחוז ביסוד החי הוא מלאכה קשה מאוד, אולי בלתי אפשרית. קושי זה מלמד דבר כלשהו עליו, שמעצם מהותו אינו ניתן לאחיזה. תכונה זו של היסוד החי דורשת מהקורא לנסות להבין, לקלוט, להרגיש, להתבונן ולהקשיב למתואר בדרך אחרת. דרך ההולמת התייחסות לעניין שלא ניתן להיאחז בו, שלא ניתן להניחו מתחת למיקרוסקופ ולהתבונן בו עמוקות, לא ניתן להניחו על שולחן הניתוחים ולנתחו; לא בעזרת סכין ולא בעזרת היגיון צרוף, רציף ועיקבי. נדרשת דרך אחרת המשלבת את הכוליות האנושית הכוללת: רגש והגיון, אינטואיציה וביקורת, אמפטיה וגבול.
היסוד החי מורכב משתי מילים יסוד וחיים.

יסוד – האיכות הבסיסית של היסוד החי היא כמו של מים, כמו של אוויר, כמו של אהבה. כמו האחרים הוא מהותי – אלמנטרי, בלתי ניתן להחלפה ולא ניתן לוותר עליו. הוא חמקמק, לובש ופושט צורה תדירות. אין לטעות בבחירה במילה "יסוד" ולייחסו למשהו אחד מונוליטי.
חיים – היסוד החי או יסוד החיים, כשמו כן הוא. הוא יסוד המעניק לחיים סיבה, כיוון, משמעות. כשהוא מתפקד בצורה תקינה קיימת האפשרות לחיות חיים מלאים. הוא נמצא באינטראקציה מתמדת, ביחסי גומלין, עם כל מה שניתן לכנות "אדם" – ברמתו הפיזית, הנפשית והרוחנית.
עמידוּת בתנועה

היסוד החי הוא אחת מהישויות הכי חמקמקות שיש לאדם בחייו. כמידת חמקמקותו כך מידת עמידותו, המשכיותו, והכרחיותו לקיום האנושי. היסוד החי מהווה תשתית ובסיס, שכל מרכיבי החיים מתחברים ומתנקזים אליו באופנים שונים ובצורות מגוונות. מרכיבי החיים שואבים ממנו כוח וחוזרים לקבל היזון חוזר לעצם קיומם ולהמשך תפקודם.
מה מאפיין את היחס של ההיזון החוזר?
- יחס שמתקיים בין שתי ישויות ושתיים בלבד בו זמנית .
- הישויות מובחנות זו מזו. לכל אחת יש חיים משלה וגבול המגדיר אותה, שמציין היכן היא מתחילה והיכן היא נגמרת .
- היחס הוא רציף ומתמשך .
- היחס קושר בין הישויות ביחס של שיוויון, במובן שאינו מגדיר היררכיה של חשיבות, משמעות והכרחיות. הישויות מסתכלות זו לזו בגובה העיניים.
- היחס הכרחי לקיומם של שתי הישויות – קיימת תלות הדדית שאינה מתפתחת ליחסי כוח.
- היחס כולל בתוכו תנועה דו-כיוונית מתמדת.
העמידוּת של היסוד החי ושל המערכת בכללה נובעים מהתנועתיות הקיימת בסוג קשר זה, המאפשרת גמישות, תמיכה והשראה בין היסוד החי לכל אחת מהמערכות, ובינן לבין עצמן. השתתת המערכת כולה על היזון חוזר מייצרת סביבה עם יחסים אקולוגיים, יחסים היכולים להתאים עצמם לנסיבות משתנות.3
היסוד החי כעלה
הדינמיקה של ההתפתחות של היסוד החי היא כשל עלה. העלה מתרחב כל עוד הוא מתפתח. בשלב מסוים הוא מתחיל להתייבש ולקמול, וכשהוא מתייבש לגמרי הוא ניתק מהעץ ונושר. לאחר נשירתו הוא נרקב והופך לחלק מהאדמה ומטייב אותה. בכל שלב משלבי חייו של העלה הוא אינו מאבד ממהות העלה שלו.
היסוד החי מתחיל בתהליך צמיחתו כשאדם נולד והוא ממשיך, מתפתח ומתרחב יחד עימו. כשהיסוד החי מפסיק להתרחב ולהתפתח הוא מתחיל להתייבש. גם אם הוא התייבש חלקית הוא יכול לשוב להתפתח ולהתרחב – ללבלב שנית, שלישית ורביעית. ההתייבשות או ההתכנסות של היסוד החי תתבטא כמחלה או מצוקה אצל האדם. התכנסות עמוקה והתייבשות תגרום לאדם תחושה שאינו חי – תחושה של מת מהלך, לעיתים נדירות אף תוביל אותו לשים קץ לחייו.
תהליך של התכווצות והתרחבות של היסוד החי אפשרית כל עוד האדם חי, בניגוד לעלה, שבו התהליך בעיקרו מעגלי ותואם פחות או יותר לעונות השנה (התרחבות עד לשיא ואז התייבשות והתכווצות). אצל האדם הוא רב-מחזורי ויכול להיות מורכב בעיקר ממהלכי התרחבות, אם כי במשך חייו כיווני ההתרחבות והמערכות שמובילות תהליך זה יכולות להיות שונות. אם בראשית החיים ההתרחבות תובל בעיקר על ידי המערכת הפיזית: תינוק מתרחב דרך חוויותיו הפיזיות בעולם – התרחבות חושית ותנועתית, אזי לקראת סוף חייו היסוד החי יכול להמשיך בתהליך ההתרחבות כשהמערכת הרוחנית היא שמובילה. תהליך ההתכווצות יכול להיות נקודתי כעין נסיגה זמנית, במהלך כולל של התרחבות: העדר שינה, רעב, צמא, דחיית צרכים, אכזבה, איום, דחיה, עלבון ועוד. תהליך ההתכווצות יכול להיות גם רחב יותר ועמוק יותר ולהוות מגמה. אותם גורמים, שמובילים להתכווצות נקודתית, הנמשכים לאורך זמן רב או חוזרים על עצמם מספר משמעותי של פעמים, יכולים לייצר שינוי מגמה ביסוד החי; מהנטיה הטבעית להתרחב אל הנטיה הלא פחות טבעית להתכווץ. שני הביטויים של ההתכווצות: נקודתית ומגמתית, יכולים להיעצר ולחזור למגמת ההתרחבות שוב; לרוב באופן ספונטני ולעיתים על ידי עזרה חיצונית או הכוונה.
שלבי ההתרחבות של היסוד החי
- היסוד החי פותח שער בגבולותיו.
- היסוד החי שולח שלוחה משלו וממקם אותה בתוך הסביבה החיצונית לו.
- בעזרת השלוחה הוא לומד את כל מה שהוא הוא זקוק מהסביבה החיצונית.
- היסוד החי מעכל את אשר רכש.
- הוא מכיל את הסביבה החיצונית והיא הופכת לחלק ממנו.
- היסוד החי מרחיב את גבולותיו. הגבולות של היסוד החי מכילים כעת גם את גבול השלוחה. . הגבולות הכוללים של היסוד החי מתארגנים מחדש ומתרחבים כאשר נעשים שינוי והתאמה של תכני ההכלה של השלוחה והתאמתם לתחומים אחרים של היסוד החי.
- היסוד החי נח במקומו.
- היסוד החי פותח שער בגבולותיו. (התחלת מחזור חדש)
*פירוט שלבי ההתרחבות ניתן למצוא בהמשך המאמר תחת כותרת 'קריאה נוספת'.
יסוד החי תנועה וקצב
סוד גלוי הוא ועתיק יומין שחיים ותנועה כרוכים זה בזה. מרכיב זה לא נעדר גם ממהותו של היסוד החי. בתאור ההתרחבות והתכווצות שלו, באו לידי ביטוי מרכיבי תנועה שונים (שצוינו על ידי פעלים ושמות פועל):
- פתיחת השער בגבול
- יציאת השלוחה
- פתיחת שערים לסביבה
גם בסוגי התגובה לרגשות של המפגש עם הסביבה מושם דגש על התנועה ולא רק על עצם התנועה אלא גם על הכיוון והסדר שלה:
- עיבוי
- תזוזה רב-כיוונית
- נסיגה
- בחינה
אם ההתרחבות עוברת לשלביה הבאים אזי מתקיימות תנועות של:
11 העקרונות ו 5 הפעולות של שיטת אלטשולר
ההבנה של מאפייניו של היסוד החי, של הדרך בה הוא פועל ומתפקד, ושל האופן בו הוא משפיע על העולם סביבו ומושפע ממנו, חשובה להבנת מנגנון החיוניות באדם בקהילה ובסביבה. בעזרת ידע זה ניתן לשקם את החיוניות ולטפח אותה. אך בהבנה זו אין די, בשל אופיו החמקמק והסמוי מן העין של היסוד החי, לכן פותחו בשיטת אלטשולר אחד עשר עקרונות וחמש פעולות המאפשרים לקשור קשר עם היסוד החי ולהשפיע עליו. אך חשוב לציין שהניסיון להשפיע על היסוד החי ולהתערב בהתנהלותו צריכים להתבצע במשנה זהירות, בשל חשיבותו ותפקידו המרכזי בתהליכים כה רבים. יש לבחון היטב טרם התערבות אם יכולת ההתאוששות העצמית והחזרה העצמאית לתפקוד שלם וסמוי מן העין אכן השתבשה או לא הושלמה. למרכיב הזמן יש חלק חשוב בבחינה זו.
העקרונות בקיצור נמרץ:
עיקרון האיטיות | עיקרון האיטיות ממליץ להאט בכל פעולה ופעולה כדי להירגע, להבחין ולבחור. האיטיות מלאת שימת הלב מאפשרת ליסוד החי לקשור קשרים שנותקו בעדינות וברכות. |
עיקרון ההיזון החוזר | מציג את סוג הקשר של ההיזון החוזר ומלמד איך לזהותו ולהשתמש בו במפגש עם העצמי ועם העולם. הוא מהווה את אחת מצורות היסוד של הקשר בין היסוד וסביבתו. |
עיקרון היסוד החי בכל | מדגיש את הקשר של האדם לסביבתו על כל מרכיביה, ומלמד אותו איך להשתלב בה. עיקרון זה מניח כי היסוד החי נמצא בכל, במה שנהוג לכנות דומם צומח וחי. |
עיקרון הממשות | עיקרון הממשות מלמד את האדם להבחין, לראות ולקבל את הדברים כפי שהם לעצמם ללא השלכה ומעורבות אישית. |
עיקרון הניצחון ברכות | עיקרון הניצחון ברכות מדגיש את הצורך להשיג הצלחה בהתגברות על מכשולים על ידי שימוש בכוח המינימלי הנדרש עד כדי ויתור על כוח בכלל. ההנחה שעומדת מאחורי עיקרון זה היא: ככל שהמכשול או הקושי גדולים יותר האפשרויות להפעיל כוח כדי להתגבר עליו הולכות ומצטמצמות. |
עיקרון העץ | מדגיש את החשיבות של הרציפות והקשר בין שורשיו של האדם לבין ההווה שלו ועתידו: מעשיו ודור ההמשך. העיקרון מלמד איך לחבור אל השורשים כדי להזין את הצמרת. |
עיקרון העשייה | מדגיש את הפעולה הממשית בעולם כמובילה לשינוי ומעידה עליו. |
עיקרון הצומת | מדגיש את אופן תהליך הבחירה, תוכנה וחשיבותה. |
עיקרון הצורך | מנחה את האדם לזהות את צרכיו האמיתיים ולהקפיד על מילויים. צורך עונה על שתי הגדרות: צורך הוא דבר שהפרט לא יכול להתקיים בלעדיו ולחוש שהוא חי חיים מלאים, צורך הוא מהות שכאשר הגיעה לסיפוק אין דרישה לסיפוק חוזר מידי. העיקרון מבחין בין רצון לבין צורך. |
עיקרון השקט | מלמד שהיסוד החי בוטח בקיומו ובחשיבותו ולכן אינו נדרש להצהיר על נוכחותו. לכן האדם יכול לזהות את קיומו של היסוד החי, ולאחר מכן ליצור עימו קשר רק בתנאים של שקט. |
עיקרון שינוי יתכן רק בתנועה | קושר קשר בל-ינתק בין האפשרות להתרחשותו של שינוי לבין תנועה ומלמד את הדרכים השונות לצאת לתנועה. בשיטת אלטשולר מחפשים אחר תנועה בכל המישורים הפיזי הנפשי והרוחני ובהתאם למצב וליכולת. |
הפעולות בקיצור נמרץ
הדיון ביסוד החי ממחיש עד כמה הוא מהות פועלת, לכן הדרך לחבור אליו ולהחזירו לפעולה מלאה חייבת להדגיש את האספקטים הפועלים של האדם. הפעולה של האדם מתוך כוונה וגם בלעדיה מהדהדים אל היסוד החי. סנכרון תדר העשייה עם התדר של היסוד החי הוא שיוצר שינוי. קצב הפעולה הוא משמעותי ולא בהכרח הכוונה, אם כי מודעוּת (סוג של תשומת לב) יכולה להקנות יתר בעלות על השינוי, אך היא במפורש לא מחוללת אותו.
תשומת לב | הפעולה של תשומת לב משלבת ומאפשרת יישום כמה עקרונות: עיקרון הממשות, עיקרון האיטיות, עיקרון השקט, ועיקרון יתכן רק בתנועה (תנועה מתמדת פנימה והחוצה). |
הבחנה | פעולת ההבחנה מורכבת משני ענפים דומים: האחד הבחנה בפרטים קונקרטיים מתוך מכלול גדול, שהוא בדדך כלל מעורפל, כללי או עקרוני. ענף שני הוא הבחנה בין גוונים שונים של אותו דבר. ההבחנה בפרטים של דבר או עניין גדול הופכת אותו לנגיש, פחות מפחיד או מאיים והרבה יותר ממשי. ההבחנה בגוונים פותחת ומאפשרת לו להיפגש עם העושר שבטבע והעושר שלו עצמו, ששניהם כאחד הם מאפיינים מרכזיים של החיוניות. |
מנוחה | מפתיע למצוא מנוחה ברשימת הפעולות, ואולי לא. המנוחה היא פעולה יזומה של התרווחות, של התבוננות לאחר מעשה. המנוחה היא פעולה באותו מובן שהרפיית שרירים היא פעולה, שהתיישבות במקום היא פעולה, שהירדמות היא פעולה. קשה אפילו לדמיין סיוט שבו כל השרירים מתוחים כל העת. לא פעם נוטים לבלבל בין הפסקה למנוחה. כל מנוחה היא גם הפסקה אך לא כל הפסקה היא מנוחה. הבחנה בין השתיים ממקדת את תשומת הלב על האספקט של מנוחה כשלב מסיים ומתחיל של תהליך מחזורי כדוגמת שלב המנוחה בתהליך ההתרחבות של היסוד החי. |
בחירה | פעולת הבחירה מורכבת מכמה פעולות משנה שכל אחת חשובה לשם ביצוע בחירה שלמה. הקושי לבחור לא פעם נובע אך ורק מקושי בחלק מפעולות המשנה. עיקרון הצומת כפי שתואר קודם לכן חופף במידה מסויימת לפעולת הבחירה.
הבחירה כוללת: 1. זיהוי נקודת בחירה (צומת בעל חלופות) 2. זיהוי מרחב החלופות בנקודת בחירה (יותר משתיים) 3. התייעצות עם הקול הפנימי לגבי החלופות הנראות; 4. ויתור על תחושת עושר האפשרויות המזויף (בד"כ לאחר התייעצות עם הקול הפנימי עומדת בפני האדם אפשרות תואמת אחת); 5. תנועה לכיוון החלופה הנבחרת ומימושה תוך כדי צמצום אופק החלופות לחלופה אחת עד לצומת הבא. בחירה היא תנועה תנועה היא חיים בחירה היא חיים ויתור על בחירה (במקום שהיא באמת קיימת) הוא ויתור על חיוניות. |
לימוד | פעולת הלימוד אוגדת בתוכה עולם ומלואו של פעולות משנה ולא כאן המקום לבצע אנליזה של המהלכים המתרחשים בזמן הלימוד. הנחת העבודה של שיטת אלטשולר היא שמיומנות הלימוד היא קדומה ושורשית כאדם עצמו, כיסוד החי והם קשורים בקשר הישרדותי בל ינתק. אדם לא יכול לשרוד בעולם בלי ללמוד. שלבי ההתרחבות של היסוד החי שהוזכרו לעיל זהים לתהליך הלימוד במובן של LEARNING.
לימוד = התרחבות היסוד החי = חיוניות תקינה. באנגלית יש הבחנה בין study ו learning. בעוד שהמילה הראשונה מכוונת למעשה הלימוד המקובל כלומר קריאה שינון עובדות ולימוד בבית הספר, הרי שהמילה השניה מתכוונת לתהליך הלימוד המוכלל, שאפשר לו להתבצע בדרכים שונות, שהתוצאה שלו היא הפנמת הידע הנלמד ורכישת בעלות עליו. לכן הלימוד במובן של study הוא אחת הצורות של learning. |
ארגז הכלים
בשיטת אלטשולר פותחו, לוקטו והותאמו כלים שיאפשרו ללמוד את עקרונותיה ולתרגלם, עקרונות שמטרתם לאפשר לחיות את היסוד החי. החשיבה האקולוגית הנמצאת בבסיס השיטה חייבה הקמת ארגז כלים בהתאם.
ארגז כלים שיהיה מגוון, רב פנים וגמיש, המשתדל לגעת במירב האספקטים של הקיום האנושי. הנחת העבודה היא, שאל לו לתלמיד להתאים את עצמו לשיטה אלא על השיטה להתאים עצמה אליו. על המורה להיות מספיק מצויד בכלים ובגמישות כדי שיוכל להתאים את דרך הוראתו לאנשים השונים במצבים השונים על נטיותיהם השונות. האדם הוא ישות אינטגרטיבית ולכן הדרך להיפגש עם היסוד החי אף היא צריכה להיות אינטגרטיבית. ארבעת הכלים הם למעשה קבוצות של כלים ותרגילים המאוגדים במסגרת ארבעה מסלולים נבחרים, היכולים להשתלב זה בזה לפי הצורך. הכלי הראשון הוא בטבע ועם הטבע. הכלי מקנה לאדם יכולת להבחין מחדש במורה הגדול מכולם, הטבע, וללמוד ממנו את השיעורים אליהם, הוא, התלמיד נדרש. הצטמצמות המבט מובילה אל הכלי השני תנועה מתבוננת, בו מתחדד המיקוד אל הטבע הקרוב כפי שהוא בא לידי ביטוי בגופו החי של התלמיד.
במה שיטת אלטשולר מטפלת?
השיטה מתמחה בשיקום החיוניות באדם, ביסוסה וטיפוחה. לעיתים צמצום החיוניות והחלשותה הם הבעיה עצמה ולעיתים היעדר החיוניות היא עדות לקיומן של מצוקות אחרות. שיטת אלטשולר מתמקדת בטיפול במצוקות המוגדרות נפשיות, אך כיוון שההפרדה של גוף, נפש ורוח יש בה ממידת השרירותיות אנו רואים בקליניקה שיפור גם בסימפטומים פיזיים כגון כאבי ראש, בעיות עיכול ובעיות שינה ובבעיות בתחום הרוח כגון היעדר משמעות, דיכאון קיומי וייאוש קיומי.
שיטת אלטשולר מתמודדת עם:
- חוסר חיוניות – העדר של שמחת חיים -תחושה של חיים ליד החיים
- פוסט- טראומה (PTSD)
- דיכאון
- חרדות
- בעיות קשב וריכוז
- בעיית גבולות
- התמודדות עם אלימות (מצד הקורבן או התוקפן)
- התמכרויות
ניסיון בפועל
לשיטה יש ניסיון בפועל עם כל מה שצוין לעיל.
הטיפול
עבודה אישית
טיפול, הנחיה או הדרכה אישית הן שמות נרדפים בשיטת אלטשולר. במהלך תהליך העבודה בשיטת אלטשולר עובר האדם טרנספורמציה חוויתית. בדרך כלל בראשית התהליך הוא מגדיר עצמו כמטופל, אך לאחר שרכש חלק מהכלים והמיומנויות, והיסוד החי שבו חזר לתפקד בקדמת הבמה, הוא מרגיש עצמו ריבון ועצמאי ומגדיר עצמו כתלמיד (לשם קלות הכתיבה נתייחס לתהליך המדובר כטיפול). הטיפול הוא מפגש אישי פנים אל פנים או טלפוני בו לומדים מיומנויות וכלים, שבעזרתם ניתן לעבור שינוי מעמיק ומתמיד במפגש עם היסוד החי. חלק נכבד מהסימפטומים, שהציקו למטופל עם תחילת הטיפול, נשכחים או מאבדים מעוצמתם. האדם לא חוזר להיות מי שהיה קודם אלא משתנה, מתרחב והופך להיות חסין ועמיד יותר מול טלטלות החיים.
הפגישות כוללות תרגילים ושיחות, שמטרתם להכשיר את המטופל לעשות שינוי עומק, שיתבטא בחיי היומיום שלו. הטיפול כולל גם עבודה עצמית בבית כדי לקצר את תהליך הלמידה ולהטמיעו בגוף ובחיים. מחויבות לעבודה עצמית היא תנאי הכרחי להנחיה אישית בשיטת אלטשולר. מניסיון העבר טיפול שלא לווה בעבודה עצמית לא הצליח. שיטת אלטשולר מחוייבת להצלחה של המטופל ולכן דורשת גם ממנו מחויבות להצלחתו, המתבטאת לפחות בעבודה עצמית.
עבודה קבוצתית
מטרות העבודה הקבוצתית היא כמטרות העבודה האישית. חלק מהתרגילים דומים וחלקם האחר ניתן ליישום אך ורק בקבוצה. תהליכי העיבוד מתבצעים במשותף ובהם המשתתפים נחשפים לקשיים של האחרים וחווים 'שהגשם יורד על כולם וכל אחד בונה מחסה על פי דרכו'. הם נפגשים עם יסודות חיים נוספים של חבריהם לקבוצה ונחשפים יחדיו ליסוד חי קבוצתי, המשרה מרוחו על כל אחד ואחד. מתכונת העבודה היא שונה. משך כל תוכנית שנה שלמה. כל תוכנית מורכבת משמונה מפגשים קבוצתיים בני 5 ימים מרוכזים והעבודה האישית נעשית בין מפגש למפגש.
הדרכה והכשרה
הענף ההכשרתי – הדרכתי בשלבי הכנה סופיים וייפתח בקרוב באקדמיה לחיוניות, שתהווה חלק בפרויקט היסוד החי. הלימודים יתקיימו בבית יונה במצפה אבירים. יחידת הלימוד הבסיסית תהיה סגמנט – 5 ימי לימוד באירוח מלא – הסגמנט יאפשר להתמקד בלימודים בתקופה זו מחד גיסא ולשלב את הלימודים עם עבודה עצמית, זמן לעיכול והפנמה בחיי היומיום מאידך גיסא.
באקדמיה שלושה מסלולים:
לגעת בלב העולם – המסלול:
המטרה: הכשרת מובילי חיוניות אשר מתוך לב העולם יעוררו את החיוניות באדם, בקהילה ובסביבה.
מאפיינים: המסלול המעמיק, המקיף, הממושך והרחב ביותר באקדמיה, שתכליתו להכשיר מורים, מטפלים ומובילי שינוי בתחום החיוניות. הלימודים במסלול מתבצעים בשלושה מרכזים אדמה, מים ואוויר שבמסגרתם לומדים פרחי החיוניות את עקרונות החיוניות מהאדמה, מהמים ומהאוויר. מרכז הכשרת המורים – פרחי החיוניות לומדים איך להנחיל אותה לאחרים.
עם השלמת המסלול בהצלחה יוזמנו המסיימים להצטרף:
- לצוות מורי האקדמיה.
- לצוות מטפלי שיטת אלטשולר.
- ל"היזון חוזר – מכון לחקר החיוניות".
- למסיימי המסלול "לגעת בלב העולם", הניחנים באופי יזמי ואו בשאיפה לשנות דברים מהשורש יוצעו אפשרויות השתלבות נוספות.
המסלול "לגעת בלב העולם" מתאים ל:
- אדם המעוניין להוביל שינוי בחיוניות הזולת, הקהילה והסביבה.
- אדם המוכן להכשרה מעמיקה, חווייתית וממושכת, הכשרה המעצימה את החיוניות שלו עצמו ושל סביבתו הקרובה.
- כל אדם שאוהב חדשנות ואינו חושש מלחשוף ארץ לא זרועה.
מסלול האבקת מעופפים
המטרה: הקניית מושגים, שפה וכלים של חיוניות לשרותם של אנשי מקצוע.
המאפיינים: מסלול זה מיועד לאנשי מקצוע, המעוניינים לשלב את נושא החיוניות בתחום העיסוק שלהם: הן כשילוב החיוניות כנדבך נוסף בעבודתם בקרב האנשים עימם הם נפגשים, והן לשם חיזוק ותמיכה בחיוניות שלהם עצמם. במסלול האבקת מעופפים מותאמים הנושאים, המיומנויות והכלים הנדרשים לכל תחום מקצועי בהתאם לצרכיו. הקורסים בנויים במתכונת מודולרית (סגמנטים), שמאפשרת הרחבה והעמקה בהתאם לעניין והצורך.
מסלול האבקת מעופפים מתאים לאנשי מקצוע בתחום:
- חינוך, הדרכה והוראה פורמליים ובלתי פורמליים
- בריאות הנפש
- מטפלים ביצירה והבעה
רשימת תוכניות במסלול:
המסלולים בנויים בדרך המאפשרת לכל איש המקצוע לטעום ולהעמיק על פי רצונו וצרכיו.
מסלול עין הנץ –
המטרה: לאפשר חשיפה קצרה וממוקדת לתכני האקדמיה.
המאפיינים:
- היכרות חוויתית עם נושא החיוניות ודרכי ההוראה המיוחדות של האקדמיה.
- לימוד תחום ידע ספציפי.
- רכישת מיומנות אחת נדרשת,
- התמודדות עם בעיה ממוקדת הנובעת מירידה בחיוניות.
כל קורס במסלול מותאם בדיוק להשגת המטרה שעבורה הוא נבנה. במסלול זה קורס נמשך סגמנט או שניים.
המסלול מתאים: לכל אחד
רשימת קורסים במסלול:
לחוות להתנסות לטעום
- מבוא ללימודי החיוניות
- מבוא ללימודי מרכז אדמה
- מבוא ללימודי מרכז מים
- מבוא ללימודי מרכז אויר
מים ואבן -להביס את השחיקה לאושש את החיוניות
- סדנא למניעת השחיקה בעבודה
- החזרת החיוניות לזוגיות
- חיזוק החיוניות האישית בחיי היומיום
מיומנויות
- סוד האיטיות
- צרכים וצמתים – שיפור היכולת לקבל החלטות
- להתחבר מחדש לשורשים – עקרון העץ
- הגבולות שלי – מפתח לחיוניות
ביסוס מדעי
טרם בוצעו מחקרים מדעיים בשיטה.
קריאה נוספת
- שלבי ההתרחבות של היסוד החי מתוך ספרו של איתי אלטשולר
- טבע שינוי וממשות
- העץ הנדיב סיפור מקרה הממחיש את דרך העבודה בכלל ובטבע בפרט – עבודה עם ילדים.
קישורים חיצוניים
- אתר פרויקט היסוד החי והאקדמיה לחיוניות ( בפיתוח)
- אתר שיטת אלטשולר ( לא מעודכן)
- ראיון על הספר 'לחיות את היסוד החי'
- הולדת שיטת אלטשולר– סיפור אישי עם שירה פליקס
- איתי אלטשולר ויקיפדיה
הערות שוליים
- "ניסוי וטעייה" היא דרך לפתרון בעיה באמצעות ניסוי פתרונות שונים לבעיה עד לקבלת פתרון נאות. השיטה משמשת בני אדם ובעלי חיים באופן טבעי, לצורך בחירת התגובה המתאימה בסביבה מרובת גירויים." ציטוט מתוך יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ. [↩]
- איתי אלטשולר, לחיות את היסוד החי ( ברון 2009 ) עמ' 15-56 [↩]
- "אקולוגיה", לתפיסתי, היא מערכת יחסים בו כל חלק במערכת חשוב והכרחי לקיומה של המערכת ולשמירת האיזון בה. השמטת חלק אחד או שינוי בכמותו או גודלו מפרים את האיזון של המערכת, וזו נדרשת להתארגן מחדש כדי להגיע לאיזון חדש. [↩]