קטגוריה: תכנות עצבי לשוני – NLP

תכנות עצבי לשוני – NLP

נתונים בסיסיים

(בפיקוח צוות המאגר)

תחומי טיפול

השיטה הוכחה כיעילה ומהירה בטיפול בטראומות ובתסמיני פוסט טראומה- PTSD כמו גם בטיפול בחרדות ובפוביות. בנוסף לביסוס המדעי, נציגי השיטה מדווחים כי נצבר ניסיון בפועל בטיפול במצבים הבאים: חרדות, חרדת טיסה, קלסטרופוביה, דיכאון, דיכאון אחרי לידה, בעיות פוריות, כניסה להריון, דימוי עצמי נמוך, ביטחון עצמי נמוך, מציאת זוגיות, פתרון קונפליקטים, הלם קרב, טראומות, טראומת לידה, טראומת פיטורין, טראומה עקב תאונת דרכים, טראומת גירושין, סרטן, מחלות אוטואימוניות, תקיעות, תקיעות תעסוקתית, קפיצת דרך לרמה הבאה, קרוהן, וסטיבוליטיס, וגיניזמוס, פסוריאזיס, בעיות חברתיות אצל ילדים, בעיות אלימות אצל ילדים, הרטבת לילה, טיפול בילדים, ירידה במשקל, הרזיה, הפרעות אכילה, גמילה מעישון, התמכרויות, כסיסת ציפורניים, תלישת שיער, OCD, ויסות רגשי, אבל ואובדן.

השיטה יעילה גם עבור אנשים שאינם סובלים משום בעיה מיוחדת, אלא רוצים לשפר הישגים ולהגביר תפוקה ותפקודיות ומתאימה מאד לטיפול בילדים החל מגיל 4-5 ובנוער.

לפירוט נוסף ראה פרק "במה שיטת ה- NLP  מטפלת?" בהמשך המאמר.

מספר המטפלים

כיוון שקיימות מספר מכללות בארץ ואין סטנדרט אחיד המגדיר את ההכשרה הנדרשת כדי לטפל קשה לקבוע את מס' המטפלים בארץ כיום. ההערכה היא שישנם מאות מטפלים. מרכז נלפפלוס מדווח על סדר גודל של 100-200 מטפלים פעילים שהוסמכו על ידו.

מקור השיטה

השיטה נוסדה בארה"ב בשנות ה-70 על ידי הפסיכולוג ריצ'רד וויין בנדלר והבלשן ג'ון גרינדר. אליהם הצטרפו שותפים נוספים, שסייעו בפיתוח השיטה וענפיה השונים במהלך העשורים הבאים.

ביסוס מדעי

בשנים האחרונות נערכים מחקרים רבים המאששים את יעילות השיטה עבור מגוון מצבים פסיכולוגים, בייחוד עבור טיפול בפוסט טראומה-PTSDׂׂ ובסוגים שונים של פוביות וחרדות. השיטה מקבלת תשומת לב הולכת וגוברת בפרסומים המדעיים ומחקרים חדשים מתפרסמים בתדירות גבוהה. לפירוט נוסף ראה פרק "ביסוס מדעי" בהמשך המאמר.

כותבות המאמר

א
אפרת שמר ותמי ילין

תמי ילין ואפרת שמר, מרצות ומטפלות בשיטת ה-NLP, הקימו בשנת 2005 יחד את מרכז נלפפלוס. מאמר זה הוא פרי תחקיר ואיסוף מידע בן עשרות שנים. תמי ואפרת מוסמכות ללמד ולהסמיך הסמכות NLP בינלאומיות מטעם NLPU, בית הספר המוביל בעולם ללימוד השיטה, שנמצא בסנטה קרוז קליפורניה, שם היא נוצרה במקור ומטעם ABNLP, איגוד ה-NLP האמריקאי מייסודו של טאד ג'יימס.

תמי ואפרת מלמדות בכל קורסי המרכז המתקדמים למטפלים וטיפלו עד כה בקליניקות שלהן באלפי אנשים. הן משתלמות במשך שנים במקביל בתחומים מגוונים של חקר המוח, ומביאות ללומדי השיטה גם את הפן המדעי שלה.

השיטה

תמצית

NLP  (ראשי תיבות של: Neuro Linguistic Programming) או בעברית "תכנות עצבי לשוני" היא שיטה, המתמקדת בשינוי התוכנית האוטומטית המופעלת על ידי המערכת העצבית (תחת ניהול המוח ובעיקר הלא מודע), כאשר השינוי (התכנות מחדש) מבוצע באמצעים לשוניים בעיקר.

ריצ'רד וויין בנדלר ייסד יחד עם ג'ון גרינדר את שיטת ה- NLP בשנות ה-70 ואליהם הצטרפו שותפים נוספים, שסייעו בפיתוח השיטה וענפיה השונים במהלך העשורים הבאים. שיטת NLP שאבה את ההשראה שלה בעיקר מ"גישת הסמנטיקה הכללית" של הבלשן אלפרד קורז'יבסקי, מ"תרפיית הגשטאלט" של הפסיכיאטר פריץ פרלס, מן המטפלת המשפחתית וירג'יניה סאטיר, הנחשבת בעיני רבים כמייסדת הגישה המודרנית לטיפול משפחתי, מההיפנותרפיסט מילטון ה. אריקסון, שנחשב על ידי רבים כאבי ההיפנותרפיה המודרנית ומהאנתרופולוג גרגורי בייטסון.

טיפול בשיטת NLP נעשה בראש ובראשונה בדיבור. לעומת שיטות אחרות של טיפול בדיבור, מטפלים בשיטת NLP אינם עוסקים בתוכן המחשבות, אלא במבנה שלהן. לכן במסגרת המפגש הטיפולי המטפל מציג בפני המטופל שאלות רבות, אשר נועדו להבליט אסטרטגיות מנטאליות ודפוסי חשיבה אוטומטיים המייצרים עבור המטופל תוצאות לא רצויות. מטרת ההתערבות הטיפולית היא "שיבוש" הרצפים האוטומטיים האלה, כך שלא יוכלו יותר לייצר את התחושות/רגשות/התנהגויות הבעייתיות. מסיבה זו, שיטת NLP נחשבת כיום לאחת מהשיטות המהירות והיעילות ביותר מבין שיטות הטיפול קצרות המועד וככזו המייצרת תוצאות תרפויטיות יציבות לאורך זמן.

השיטה יעילה ומהירה לטיפול בטראומות ובתסמיני PTSD. מכך נגזרת יעילותה של השיטה גם בטיפול בחרדות ובפוביות. בנוסף, ניתן לטפל ביעילות ובהצלחה גם בדימוי עצמי נמוך, בביטחון עצמי נמוך, במוטיבציה נמוכה, בתקיעות בזוגיות ובתקיעות בפן המקצועי/תעסוקתי, משקל עודף ובתחלואה הנלווית לבעיות קשב וריכוז. השיטה יעילה גם עבור אנשים שאינם סובלים משום בעיה מיוחדת, אלא רוצים לשפר הישגים ולהגביר תפוקה ותפקודיות ומתאימה מאד לטיפול בילדים החל מגיל 4-5 ובנוער.

השיטה אינה מתיימרת לפתור בעיות גופניות ומחלות, אך מעניקה תמיכה מצוינת לתהליכי החלמה ומביאה לשיפור עצום במחלות ובמצבים גופניים הנובעים או מושפעים לרעה מסטרס גבוה. 

במצבים המוגדרים כהפרעה טורדנית-כפייתית, או כהתמכרות, השיטה יכולה להביא להקלה, לפתרון חלקי ובידי מטפל מומחה ומיומן גם לפיתרון מלא. טיפול בהפרעות אישיות או במחלות המוגדרות פסיכיאטריות, הכוללות בוחן מציאות לקוי, אינו בטווח הפתרונות שמציעה השיטה. טיפול NLP במקרים כאלה יכול בהחלט להועיל, אך באותה מידה יכול להזיק, במיוחד בידיים של מטפל לא אחראי ולא מיומן.

שם השיטה

שם השיטה עבר גלגולים שונים. כיום השם Neuro Linguistic Programming (תכנות עצבי לשוני) נפוץ למדי בקרב אוכלוסיות מסוגים שונים ובעיקר תחת ראשי התיבות NLP.

המילה Neuro מתייחסת לעובדה שכל התחומים האנושיים אליהם שיטת NLP מתייחסת ועמם היא עובדת, שפה, תפיסה, תקשורת, התנהגות וכיוצא באלה, נובעים מתוך פעילות נוירולוגית, כלומר, פעילות אשר מתרחשת במוח. יחד עם זאת, חשוב לציין שהמייסדים של שיטת NLP, כמו גם חלק הארי של אלה שעסקו בפיתוח השיטה לאורך השנים, לא עשו כל ניסיון להציע הסבר מדעי לרעיון זה.

המילה Linguistic (לשוני) מתייחסת למילים. האופן שבו אנחנו מושפעים מהמילים שאנחנו אומרים, הן לעצמנו והן לאחרים.

מפתח השיטה

ריצ'רד וויין בנדלר ייסד ביחד עם ג'ון גרינדר את שיטת ה- NLP בשנות ה-70 ואליהם הצטרפו שותפים נוספים, שסייעו בפיתוח השיטה וענפיה השונים במהלך העשורים הבאים.

מייסדי השיטה

ריצ'רד וויין בנדלר

בנדלר נולד ב-24 בפברואר 1950 בניו ג'רזי, שם הוא בילה את חמש שנותיו הראשונות. בהמשך עבר לקליפורניה ולמקומות נוספים יחד עם הוריו עד פרידתם. לאחר פרידתם עבר עם אמו לאזור סן פרנסיסקו. בנדלר סיים תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה ב-1973 ותואר שני בפסיכולוגיה ב- Lone Mountain College בסן פרנסיסקו ב-1975.

ג'ון תומאס גרינדר

ג'ון תומאס גרינדר ג'וניור נולד ב-10 בינואר, 1940 בארצות הברית. הוא בלשן, סופר, יועץ ארגוני ומרצה. יחד עם ריצ'רד בנדלר, הוא ייסד את שיטת ה-NLP ובהמשך ייסד עם ג'ודית דלוזייה וכרמן בוסטיק סיינט קלייר את New Code NLP ("הקוד החדש של NLP").

שותפים נוספים בפיתוח השיטה

פרנק פוזליק

פרנק פוזליק היה האדם השלישי, שהיה מעורב בייסוד שיטת NLP בימיה הראשונים. הוא שיתף פעולה יחד עם ריצ'רד בנדלר במסגרת הניסיון הראשון לדגום את דפוסי העבודה והשפה של פריץ פרלס, מייסד שיטת גשטאלט, במטרה לשכפל את התוצאות הטיפוליות החיוביות שפרלס הצליח להשיג בעבודתו הקלינית.

לזלי קמרון בנדלר

לזלי קמרון בנדלר הייתה חברה בקבוצת המחקר המקורית, שפעלה בהנהגת בנדלר וגרינדר בסנטה קרוז. לזלי ידועה בעיקר בזכות פיתוח מודל בשם Meta Programs ("מטא תוכנות" או "תוכנות על"). היא גם פיתחה, יחד עם מייקל ליבאו, מודל לחקירת דפוסי ארגון של רגשות ושיטה לדיגום אישיות בשם The Imperative Self. המודל שהיא פיתחה אודות מבנה הרגשות מתואר בספר The Emotional Hostage.

ג'ודית דלוזייה

ג'ודית דלוזייה הייתה גם היא חלק מקבוצת המחקר המקורית של NLP בראשות בנדלר וגרינדר, ומאז שנת 1975 היא הייתה שותפה לפיתוח השיטה, להוראתה ואף לתכנון קורסים להוראת השיטה. בספר Turtles All the Way Down; Prerequisites to Personal Genius, אותו היא כתבה יחד עם גרינדר, ג'ודית דלוזייה חקרה את יחסי הגומלין בין NLP ותחומים כמו תרבות, קהילה, אמנות, אסתטיקה ואפיסטמולוגיה.

רוברט דילטס

רוברט דילטס הוא דמות מפתח בעולם ה-NLP. דילטס פגש את גרינדר בעודו סטודנט באוניברסיטת סנטה קרוז. מראשית שנות השמונים כתב דילטס מספר רב של ספרים אודות NLP ואודות יישומים שונים של כלי NLP בקשת רחבה ומגוונת של תחומים כגון בריאות, יצירתיות, חינוך, מנהיגות ודיגום. דילטס מוכר היטב בקהילת ה-NLP בזכות עבודתו עם שינוי אמונות והכלי שהוא פיתח לשינוי אמונות בשיחה בשם Sleight of Mouth (בתרגום חופשי: "זריזות לשון") וכן בזכות פיתוח טכניקת ההטבעה מחדש ומודלים וכלים נוספים. במהלך עשרים השנים האחרונות רוברט דילטס פיתח גישה של NLP אותה הוא מכנה בשם Systemic NLP (בתרגום חופשי: "NLP מערכתי"). בימים אלה הוא עובד עם ג'ודית דלוזייה ותרזה אפשטיין ב NLP University שבסנטה קרוז.

סטיב וקוניריי אנדריאס

בני הזוג סטיב וקוניריי אנדריאס ייסדו את הארגון NLP Comprehensive, אחד מהמוסדות להכשרת מטפלי NLP הגדולים והמשפיעים ביותר בארצות הברית. סטיב אנדריאס (14 בנובמבר 1935 – 7 בספטמבר 2018), היה מוכר בשם ג'ון או. סטיבנס בתקופה שבה הוא היה דמות בולטת בעולם תרפיית הגשטאלט וההתפתחות האישית. ההוצאה לאור שהוא ייסד, Real People Press, פרסמה את הספר Gestalt Therapy Verbatim, אשר נכתב בידי מייסד תרפיית הגשטאלט, פריץ פרלס וכן את האוטוביוגרפיה של פרלס, In and Out the Garbage Pail. סטיב וקוניריי אנדריאס ערכו ופרסמו ספרי NLP קלאסיים רבים אשר נכתבו בידי מפתחי השיטה גרינדר ובנדלר. סטיב וקוניריי אנדריאס פיתחו אינספור תהליכי שינוי בשיטת NLP, המבוססים בעיקר על עבודה עם "תתי חושים", כמו "תהליך האבל", "תהליך הסליחה" והדיגום והפיתוח המקורי של שימוש ב"קווי זמן" ב-NLP.

סטיבן גיליגאן

דוקטור סטיבן גיליגאן היה חבר בקבוצת המחקר המקורית של ה- NLP, יחד עם גרינדר ובנדלר כאשר הם פיתחו את השיטה בסנטה קרוז. באותה תקופה הוא זכה להכיר את דוקטור מילטון ה. אריקסון, והיה הסטודנט היחיד שהוזמן ללמוד אצל אריקסון.

דיוויד גורדון

דיוויד גורדון היה גם הוא חבר בקבוצת המחקר המקורית של NLP. תרומתו החשובה והגדולה ביותר לעולם ה-NLP היא עבודתו בתחום המטאפורות ליצירת שינוי. בשנים האחרונות הוא פיתח מודל דיגום בשם The Experiential Array.

רוברט מקדונלד

רוברט מקדונלד הוא מרצה, סופר, מטפל ומפתח של טכניקות רבות בשיטת NLP. הוא נחשב לחלוץ בתחום היישום של מודלים וטכניקות NLP בפסיכותרפיה, מערכות יחסים תלותיות, התמכרויות ורוחניות. הוא פיתח את התהליך הראשון בשיטת NLP, שנועד לטפל ביחסי תלות והתמכרויות מסוגים אחרים, Releasing Emotional Enmeshment Process ("תהליך שחרור מסבך רגשי"). מקדונלד פיתח בנוסף אינספור תהליכי NLP אשר מטרתם להעצים את תחושת הערך העצמי, לשנות אמונות מגבילות, להבהיר גבולות אישים, ליצור אינטגרציה בין ארכיטיפים שונים ולפתור קונפליקטים בין אישיים. בין הטכניקות הרבות שהוא פיתח כתרומה להעשרת שיטת NLP ישנן גרסאות של תהליך הסוויש, אשר מבוססות על עבודה עם תחושה, ריח או טעם.

כריסטינה הול

כריסטינה הול מלמדת NLP ברחבי העולם והייתה אחת מהתורמות המרכזיות לפיתוח שיטת NLP בראשית ימיה. היא החלה את הכשרתה בשיטת NLP עם מפתחי השיטה עוד בשנת 1977 ובשנת 1980 הפכה לטריינרית מוסמכת. היא בילתה חמש שנים, בין 1981 ל-1986, בהתמחות אצל בנדלר. הול הייתה שותפה לחלק ניכר מההתפתחויות החשובות ביותר של שיטת NLP בתחילת דרכה. בין הכלים והמודלים שהיא עזרה לפתח ניתן למנות את "מודל תתי החושים", "תהליך הסוויש", "תבניות שפה מבוססות זמן" ו"תבניות זריזות לשון" רבות. עבודתה של הול התמקדה בעיקר במערכות ובגישה הוליסטית. הול ידועה בעיקר בזכות עבודתה עם מבנה הזמן ובזכות חידושיה בתחום תבניות השפה, תחת השם Neuro Systemic Linguistics.

היסטוריה

בראשית שנות השבעים ריצ'רד בנדלר, סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת סנטה קרוז, פגש את ג'ון גרינדר, מרצה לבלשנות באותה אוניברסיטה. גרינדר ובנדלר שיתפו פעולה על מנת לדגום את ה"קוסמים" של עולם הטיפול דאז, ביניהם הפסיכיאטר פריץ פרלס (אבי "תרפיית הגשטאלט"), וירג'יניה סאטיר (מטפלת משפחתית פורצת דרך) וד"ר מילטון אריקסון (היפנותרפיסט, שנחשב על ידי רבים כאבי ההיפנותרפיה המודרנית).

ההיכרות בין ריצ'רד בנדלר לג'ון גרינדר

ריצ'רד בנדלר החל ללמד מוזיקה את בנו של ד"ר רוברט ספיצר, נשיאה של הוצאה לאור בשם Science and Behavior Books. ספיצר ביקש מבנדלר, שעבד עבורו בתור עורך, להקליט ולתמלל קורס ארוך שוירג'יניה סאטיר קיימה בקנדה. במשך מספר חודשים בנדלר האזין להקלטות ותמלל אותן. תוך כדי כך הוא החל לפתח רבים מהגינונים וסגנון הדיבור של סאטיר. בהמשך בנדלר סייע לספיצר בעריכת מספר ספרים אודות תרפיית הגשטאלט, שפיתח פריץ פרלס. בעקבות זאת, הוא החל לאמץ את סגנונות הדיבור וההתנהגות של פרלס: "מדי יום ביומו, ריצ'רד היה חובש אוזניות וצופה בסרטים, תוך כדי שהוא מוודא שהתמלול מדויק. כתוצאה מכך, הוא החל לדבר ולהתנהג כמו פריץ פרלס. היו מספר פעמים שמצאתי את עצמי פונה אליו בשם פריץ"1  .

דיגום המודלים הראשונים של שיטת NLP

ג'ון גרינדר הביא איתו לשולחן את הידע שלו בדקדוק טרנספורמטיבי, כולל רעיונות אודות "מבנה עומק" ו"מבנה שטח" ואת הרעיון של אלפרד קורז'יבסקי לפיו "המפה היא לא השטח". קורז'יבסקי טען, שכאשר אנחנו קולטים מידע מהעולם, אנחנו משמיטים, מעוותים ומכלילים אותו. המשפט "המפה היא לא השטח" הוא אחד ממשפטי המפתח של ה-NLP. המידע שנקלט מקבל פרשנויות ושינויים בהתאם לידע קודם ולאמונות שלנו. המידע אינו נשאר נאמן לעובדות בלבד, בדיוק כמו שהמידע במפה אינו תואם במדויק את השטח. רעיונות אלה שולבו בספרים הראשונים שנכתבו בידי בנדלר וגרינדר The Structure of Magic I, ו- The Structure of Magic II (בתרגום חופשי: "מבנה הקסם") ויחד עם רעיונות נוספים, המובאים בספרים אלו, יצרו את אבני הבניין של ה-NLP בראשית הדרך. 

ההיכרות עם מילטון אריקסון

בנדלר וגרינדר הכירו את האנתרופולוג הבריטי, הבלשן, המדען החברתי והקיברנטיקן גרגורי בייטסון, שהציע להם לחקור את עבודתו של מילטון אריקסון, פסיכיאטר אמריקאי שהתמחה בהיפנותרפיה. בנדלר וגרינדר דגמו את שימושו הייחודי של אריקסון בשפה ומטאפורות ואת יכולתו להכניס אנשים לטראנס ולעזור להם להתגבר על בעיות כרוניות, שאף מטפל אחר לא הצליח לעזור להם להתגבר עליהן. חקירתם את עבודתו של אריקסון הובילה לפיתוח המודל הלשוני השני של NLP – "מודל מילטון". במסגרת מודל מילטון תוארו מנגנונים שונים להשפעה על אנשים באמצעות תבניות שפה.

השפעת הסדנאות של בנדלר וגרינדר

בנדלר וגרינדר המשיכו להעביר סדנאות NLP שונות. חברים אחרים בקבוצה החלו לערוך ניסויים וליישם NLP בתחומים אחרים. רוברט דילטס השתמש ביישום של NLP בתחום הבריאות, דיוויד גורדון פיתח את העבודה עם מטאפורות כמיומנות לשונית ברת לימוד וטאד ג'יימס פיתח את "טכניקת קו הזמן".

פירוק השותפות בין ריצ'רד בנדלר לג'ון גרינדר

בתחילת שנות השמונים, מערכת היחסים בין ריצ'רד בנדלר לג'ון גרינדר התפרקה לחלוטין וכל אחד מהם לקח את מאגר הידע והכלים שהם יצרו בכוחות משותפים והמשיך לפתח אותם בדרכו הייחודית. רבים מחברי קבוצת המחקר המקורית המשיכו לפתח תיאוריות וטכניקות חדשות והוסיפו ספרים ומודלים להעשרת תחום ה-NLP. בנדלר התמקד במודלים של שינוי אמונות ובהמשך יצר את אסטרטגיית ה- Design Human Engineering, תוך כדי שהוא ממשיך לשכלל ולפתח מגוון רחב של יישומים וטכניקות, בנוסף על פרסום שני ספרים – Using Your Brain For a Change, ו- Magic in Action.

"הקוד החדש" של NLP

בשנת 1983, גרינדר ודלוזייה יצרו את "הקוד החדש של NLP", על מנת להחליף את הקוד המקורי (או "הקלאסי"). גרינדר התמקד בחלק ה"לא מודע" של התודעה והתייחס אליו כאל נבון וחכם יותר מאשר החלק המודע. גרינדר ודלוזייה, עמה הוא התחתן, כתבו יחדיו את הספר Turtles All the Way Down, שלמעשה היווה תיאור של האופן בו גרינדר רואה את ההתפתחות העתידית של תחום ה-NLP.

הדור השלישי של NLP

בראשית שנות התשעים, רוברט דילטס וג'ודי דלוזייה החלו לפתח את "הדור השלישי של שיטת NLP". היישומים של הדור השלישי הם גנרטיביים, מערכתיים וממוקדים ברמות גבוהות יותר של למידה, אינטראקציה והתפתחות, כולל בהקשר של זהות, חזון ומשימה. הדור השלישי של NLP שם דגש על שינוי של כל המערכות וניתן ליישמו בהקשר של התפתחות ארגונית ותרבותית וכן בהקשר של יחידים וקבוצות. הטכניקות של גישת הדור השלישי הן "מבוססות שדה", מה שאומר שהן כוללות התייחסות לעקרונות של ארגון עצמי, ארכיטיפים ומה שידוע בתור "עמדה רביעית", כלומר נקודת המבט של כל המערכת. ההנחה אשר מונחת ביסוד הדור השלישי של NLP היא שהחכמה אשר נחוצה לשינוי כבר קיימת בתוך המערכת וניתן לגלות אותה ולשחרר אותה על ידי יצירת ההקשר המתאים.

שיטת ה-NLP כיום

ההיסטוריה של ה-NLP המשיכה להיכתב גם מאז שנות השמונים, ולמעשה היא ממשיכה להיכתב גם בימים אלה ממש. ככל שהשנים חולפות, יש יותר ויותר מחקרים מדעיים אודות טכניקות ותיאוריות של NLP, כמו גם פיתוחים חדשים שעוזרים לקחת את השיטה אל המאה העשרים ואחת בצורה יעילה ונגישה יותר.

מודלים של הגוף והנפש

נציין להלן מספר שיטות, מודלים ועקרונות מרכזיים של שיטת NLP. בהמשך נפרט לגבי המשמעות ומקורות ההשראה שלהם:  

  • המפה אינה השטח
  • מודעות חושית
  • מערכות הייצוג של החושים
  • ההבחנה בין מבנה לתוכן
  • ההבחנה בין "למה" ל"איך"
  • תהליך ריפוי מהיר מפוביה
  • הבחנות מטא מודל
  • ראפור
  • קטגוריות סאטיר
  • חשיבה ועבודה מערכתית
  • הלכי רוח
  • עבודת חלקים, "מסיבת חלקים" ואינטגרציה בין חלקים
  • עיקרון הכוונה החיובית
  • תוצאה בנויה כהלכה
  • "קריאת מחשבות"
  • מודל מילטון
  • אקולוגיה
  • רמות לוגיות

שיטת NLP שאבה את ההשראה שלה בעיקר מאלפרד קורז'יבסקי, פריץ פרלס, וירג'יניה סאטיר, מילטון ה. אריקסון וגרגורי בייטסון. 

אלפרד קורז'יבסקי

אלפרד קורז'יבסקי היה בלשן אמריקאי ממוצא פולני ומייסד "גישת הסמנטיקה הכללית", שאת עקרונותיה הוא תיאר בספר Science and Sanity  (בתרגום חופשי: "מדע ושפיות דעת"). הציטוט המפורסם ביותר של קורז'יבסקי מתוך הספר הזה הוא "המפה אינה השטח", ציטוט אשר עליו מבוסס (בין היתר) מודל התקשורת של ה- NLP ושמבטא את אחת מהנחות היסוד של השיטה.

המפה אינה השטח

אלפרד קורז'יבסקי טען כי בני האדם למעשה חיים בשני עולמות: עולם הדיבור והסמלים והעולם האמיתי. לגישתו, המוח האנושי מסוגל להגיב אך ורק למפה ובמקרים מסוימים הוא שוכח לחלוטין מהמציאות. כאשר אנחנו מתבוננים בחפץ כמו כיסא, לדוגמא, איננו רואים את הכיסא כמו שהוא, אלא את התהליכים החשמליים והכימיים שהמוח שלנו מתרגם לכדי כיסא במציאות. לפיכך איננו יכולים לאחסן במוח את המציאות כפי שהיא באמת.

פריץ פרלס

פריץ פרלס, נולד בברלין ב-8 ביולי, 1893 ומת בשיקאגו, ב-14 במרץ, 1970. הוא היה פסיכיאטר ופסיכותרפיסט בעל שם עולמי וייסד את "תרפיית הגשטאלט", שמטרתה העיקרית היא לעודד מודעות לכל הרגשות וההתנהגויות ולקשר של העצמי עם סביבתו.

להלן מספר עקרונות וטכניקות מרכזיים ששיטת NLP קיבלה בירושה מפריץ פרלס ומתרפיית הגשטאלט:

מודעות חושית

ההתמקדות במודעות, ובייחוד במודעות המבוססת על החושים, הגיעה אל שיטת ה-NLP מפריץ פרלס. מבין מגוון הטכניקות להרחבת המודעות, שפיתח פרלס, המוכרת ביותר היא הטכניקה שנקראת "עכשיו אני מודע…". פרלס היה מדריך את המשתתפים להתחיל כל משפט בשורה "עכשיו אני מודע", על מנת שהם יוכלו לפתח את המודעות החושית שלהם. בדרך זו הוא הזמין אנשים להיות נוכחים ברגע, בכאן ועכשיו.

מערכות הייצוג של החושים

בספר "תרפיית הגשטאלט", שיצא לאור בשנת 1951, יש תיאור מפורט של של אחת ממערכות החושים. פריץ פרלס סוקר את המערכת החזותית, השמיעתית והתחישתית (מודעות לגוף) ועוסק גם בתהליכי זכירה, דמיון, רגש והבעה מילולית. העיסוק במערכות הייצוג והמידע אודותיהן הגיע מניסויים ותהליכים שפותחו במסגרת תרפיית הגשטאלט בתחילת שנות החמישים ואומץ על ידי ה-NLP.

ההבחנה בין מבנה לתוכן

פריץ פרלס הגדיר גשטאלט בתור "תצורה, מבנה, תמה (רעיון מרכזי), מערכת יחסית מבנית (קורז'יבסקי) או מכלול המאורגן בצורה משמעותית…" ("תרפיית הגשטאלט", 1951). שיטת ה-NLP לקחה מפרלס גם את אחת מההבחנות החשובות ביותר שלה, ההבחנה של תוכן לעומת מבנה. בנוסף על כך בזכות פרלס ו"תרפיית גשטאלט", בנדלר וגרינדר, הוגי השיטה, נחשפו לעבודתו של קורז'יבסקי.

ההבחנה בין "למה" ל"איך"

בימינו, רבים מהמטפלים בשיטת NLP מקפידים לא לשאול שאלות "למה", במיוחד במצבים בהם המטופל איננו מחובר למשאבים שלו. במקום זאת, מטפלי NLP מתמקדים בשאלות "איך", מה שמאפשר להם לדגום את מבנה החוויה. 

תהליך ריפוי מהיר מפוביה

אחת מהטכניקות הנפוצות והשימושיות ביותר לעבודה עם טראומות וחרדות בשיטת NLP נקראת "תהליך ריפוי מהיר מפוביה". במסגרת התהליך, המטופל מונחה להריץ זיכרון מההתחלה ועד הסוף ואחר כך מהסוף להתחלה בהילוך אחורי, מה שעוזר לנטרל את הרגשות הנלווים לזיכרון השלילי. בספר "תרפיית הגשטאלט", פריץ פרלס מדבר על האפשרות לשחק עם התמונות והסרטים שיש לאנשים בתוך הראש:

"תהפוך את התמונות… תדמיין את התנועות סביבך מתרחשות מהסוף להתחלה, כמו סרט שמריצים לאחור, כאשר השחיין קופץ בחינניות מהמקפצה לתוך המים ואחר כך, באותה הקלות ממש, מזנק מתוך המים ונעמד על המקפצה".

הבחנות מטא מודל

פריץ פרלס הכניס לשימוש מספר הבחנות לשוניות. המפורסמת ביותר שבהן הייתה האתגור של מילות הנעה של צורך: צריך, חייב וכדומה –

"אם אתה אומר, "אני חייב לעשות את זה", מי מספק את המילה "חייב"? אתה, כמסתבר, מפני שלא נכפה עליך מבחוץ לעשות זאת. מה אם לא היית עושה את זה? לא היה קורה שום אסון… נניח שתאמר, "אני רוצה לעשות את זה, אבל איזשהו חלק בתוכי מתנגד לזה"…"

וירג'יניה סאטיר

וירג'יניה סאטיר, נולדה בנילסוויל –  ווינסקונסין, ב-26 ביוני 1916 ומתה בקליפורניה ב-10 בספטמבר 1988.

היא הייתה אחת מהמטפלות המשפחתיות החשובות ביותר בהיסטוריה ונחשבת בעיני רבים כמייסדת הגישה המודרנית לטיפול משפחתי.

ראפור

לאחר שבנדלר וגרינדר לקחו מפריץ פרלס את הרעיון של מערכות ייצוג, הם גילו שוירג'יניה סאטיר השתמשה בהן במיומנות רבה. יש שהעלו את הסברה שבגלל שוירג'יניה סאטיר הייתה גבוהה מאוד (מעל מטר ושמונים ס"מ), היא הייתה עלולה להבהיל אנשים ולכן היא למדה ליצור עם אנשים התאמה במישור ההתנהגותי והמילולי. כך בנדלר וגרינדר הגיעו לרעיון של ראפור, או ליתר דיוק ל"מבנה הראפור", שמשמעותו יצירת התאמה עם ההתנהגות המילולית והבלתי מילולית של אנשים.

קטגוריות סאטיר

חלק גדול מעבודתה של וירג'יניה סאטיר התמקד בתקשורת בין אישית. על בסיס עבודתה נוצרו "קטגוריות התקשורת של סאטיר": האשמה, ריצוי, הסחת דעת, חישוב והשטחה (דיבור בצורה אסרטיבית). קטגוריות אלה הוצגו במספר מהספרים הראשונים שיצאו לאור אודות שיטת NLP, אך לאחר מספר שנים ההתייחסות אליהן פחתה.

חשיבה ועבודה מערכתית

שיטת גשטאלט מושתת על יסודות מערכתיים והוליסטיים ופריץ פרלס הדגיש זאת בכתביו. אך עקרונות אלה, של חשיבה ועבודה בצורה מערכתית, היו אף יותר בולטים בשיטתה של וירג'יניה סאטיר. אחרי הכול, בעיניה של סאטיר, המשפחה היא ה"מפעל" בו האדם מיוצר ולכן ההורים מכונים "יצרני-אנשים". כפי שסאטיר הסבירה בספרה: "מערכות היחסים במשפחה מורכבות ביותר… עליכם ללמוד בעצמכם איך לגרום למערכת הזאת לפעול בצורה חיונית" (Peoplemaking, עמוד 3).

הלכי רוח

וירג'יניה סאטיר הדגישה בעבודתה את הנושא של הלכי רוח. היא השתמשה במינוח הזה וקרוב לוודאי שבזכותה מושג זה מצא את דרכו לאוצר המילים של שיטת NLP. הלך הרוח עליו סאטיר הרבתה לדבר היה ערך עצמי. מתוך הספר Peoplemaking, עמוד 22 : "יושרה, כנות, אחריות, חמלה, אהבה, כל אלה נובעים בקלות מהאדם שניחן בערך עצמי גבוה".

הבחנה בין "למה?" ל"איך?"

בדומה לפריץ פרלס, אשר הסב את המיקוד משאלות "למה" לשאלות "איך", גם וירג'יניה סאטיר הקפידה למקד את תשומת לבה במבנה ולא בתוכן, גישה שכמובן השפיעה רבות על בנדלר וגרינדר ועל גישתם לעבודה עם אנשים.

"הבנת המערכת עוזרת לאנשים לשאול שאלות "איך", במקום שאלות "למה". אתם יודעים עד כמה קשה צריך לעבוד עם שאלת "למה" כך שהיא לא תשמע כמו שאלה מאשימה… שאלות "איך" מאפשרות איסוף מידע והבנה, שאלות "למה" מייצרות התגוננות". (מתוך הספר Peoplemaking, עמוד 119).

עבודת חלקים, "מסיבת חלקים" ואינטגרציה בין חלקים

אחת מהתרומות המשמעותיות ביותר של וירג'יניה סאטיר לשיטת NLP ולעולם הטיפול בכלל, היא החשיבות שהיא הקדישה לאינטגרציה. אחד הכלים הטיפוליים המפורסמים ביותר שסאטיר פיתחה, "מסיבת חלקים", מיועד לשם כך בדיוק. סאטיר העניקה לבנדלר וגרינדר את ההשראה לרעיון של "חלקים" וכתוצאה מכך ליצירת תהליכים להשגת אינטגרציה בין חלקים. רעיון החלקים תפס חלק ניכר מספרם של בנדלר וגרינדר The Structure of Magic Vol II.

כוונה חיובית

ב-NLP אוהבים לומר ש"מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". ייתכן שהכוונה החיובית לא תופיע ברמה הראשונה של הכוונה וייתכן אף שהיא תופיע בשתיים או שלוש רמות גבוהות יותר (כוונה לגבי כוונה). וירג'יניה סאטיר פעלה מתוך ההנחה שמאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית וככל הנראה היא המקור להנחת יסוד זו:

"מעולם לא נתקלתי בבן אדם שכל כולו רע. גם אדם אלים איננו רע כל כולו. נדרשת לא מעט הבנה ובגרות כדי להבין זאת" (Peoplemaking, עמוד 183).

סטיב אנדריאס, אחד מהמפתחים החשובים ביותר של שיטת NLP, התייחס אל גישתה של וירג'יניה סאטיר לנושא הכוונה החיובית בספר שכתב אודותיה: "אחד מההיבטים העוצמתיים ביותר בעבודה של וירג'יניה היה ההנחה שלה כי לכולם יש כוונות חיוביות, לא משנה עד כמה נוראית ההתנהגות שהם מציגים…"

(Virginia Satir: the Patters of her Magic, 1991, עמוד 4).

תוצאה בנויה כהלכה

בספר שסטיב אנדריאס כתב אודות עבודתה של וירג'יניה סאטיר, הוא מתאר שישה עשר דפוסי עבודה שהוא דגם משיטת עבודתה. מה שהוא כתב בספרו מזכיר מאוד את הכלי "תוצאה בנויה כהלכה", בו משתמשים מנחי NLP  רבים:

"עבודתה של וירג'יניה הונחתה על ידי שאלות בסיסיות לגבי התוצאה הרצויה: מה אתה רוצה? איך תדע שהשגת את זה? מה מונע ממך להשיג את זה עכשיו? למה אתה זקוק על מנת להשיג את זה? היא גם הבינה שהתשובות לשאלות אלה חייבות להיות מנוסחות במונחים המבוססים על החושים…"

(Virginia Satir: the Patterns of her Magic, 1991, עמוד 3)

"קריאת מחשבות"

אחת מהתבניות החשובות ביותר של המטא מודל, אשר פותח בידי בנדלר וגרינדר, היא תבנית שנקראת "קריאת מחשבות". בעבודתה עם משפחות וזוגות, וירג'יניה סאטיר תמיד הקפידה לאתגר דפוסים של קריאת מחשבות. בנוסף על כך, היא ראתה בדפוסים של קריאת מחשבות את המכשול הגדול וההרסני ביותר בפני תקשורת, אינטימיות והבנה:

מילטון ה. אריקסון

גרגורי בייטסון הוא זה שהמליץ לבנדלר ולגרינדר, מפתחי שיטת ה-NLP, לחקור את עבודתו של מילטון אריקסון. לאחר ששמעו לעצתו הם גילו עולם חדש ונפלא של הבחנות לשוניות – תבניות שפה היפנוטיות. הם למדו את תבניות השפה ההיפנוטיות בהן השתמש מילטון אריקסון והשתמשו בהן כדי ליצור רשימה של הבחנות לשוניות אשר תיארו כיצד "היפנוזה" עובדת. לסדרת ההבחנות הלשוניות הזאת הם העניקו את השם "מודל מילטון". בזכות חשיפתם לעבודתו של מילטון אריקסון, בנדלר וגרינדר הבינו שהתופעה שאנשים מכנים בשם "היפנוזה" עובדת באמצעות תקשורת. למעשה, מדובר על צורת תקשורת מסוימת שבה האדם נוקט על מנת לתקשר בצורה עמומה ומשפיעה.

מודל מילטון

כאמור, התרומה החשובה ביותר (אך לא היחידה, כמובן) של מילטון אריקסון לשיטת NLP הייתה תבניות השפה ההיפנוטיות, מה שמוכר היום בתור "מודל מילטון". בנדלר וגרינדר ושאר החברים בקבוצה שלהם, גילו שבעוד שכלי המטא מודל איפשר להם לקחת את החוויה של האדם ולפרק אותה לייצוגים של ראייה, שמיעה ורגש, כמו גם לאתגר מחשבות ולשנות אמונות מגבילות, מודל מילטון אפשר להם לכוון את האדם בכיוון השני.

גרגורי בייטסון

גרגורי בייטסון הוא אנתרופולוג אמריקאי, שחקר תחומים שונים ומשונים: בבאלי הוא חקר את תופעת הטראנס, בהוואי הוא ערך מחקר על דולפינים, הוא חקר נושאים כמו התמכרות לאלכוהול, סכיזופרניה, קיברנטיקה, ביולוגיה, גנטיקה, אפיסטמולוגיה, פוליטיקה, תודעה ועוד.

חשיבה מערכתית

בייטסון היה מחלוצי החשיבה המערכתית ונשא נאומים בכנסים שעסקו בקיברנטיקה בשנות ה-40 וה-50. גישה זו של חשיבה מערכתית עלתה בקנה אחד עם החשיבה המערכתית ההוליסטית של פסיכולוגיית הגשטאלט, של הטיפול המשפחתי שפיתחה וירג'יניה סאטיר ושל המערכת הלא-אריסטוליאנית של קורז'יבסקי. בנוסף על כך, הודות לחשיבה המערכתית ב-NLP קיבלו את ההשראה לעיסוק בנושאים כגון משוב (היזון חוזר) ו"היזון קדימה".

אקולוגיה

על בסיס גישה מערכתית זו, בייטסון העניק ל-NLP את המיקוד בגמישות ובאקולוגיה. למעשה, אחת מהנחות היסוד של NLP מבטאת את הלך הרוח המערכתי בצורה מדויקת להפליא: "בכל מערכת, האדם בעל הגמישות הגדולה ביותר יהיה בעל ההשפעה (השליטה) הגדולה ביותר".

רמות לוגיות

גרגורי בייטסון תרם ל-NLP גם את המושגים "רמות לוגיות" ו"מטא". בעבודתו הוא תיאר כיצד הרמות הלוגיות עובדות, כיצד הרמות הגבוהות מושלות ברמות הנמוכות וכיצד מצב בו נמנע המעבר למסגרת גבוהה יותר (מטא מסגרת) מסביר את התסמינים של סכיזופרניה וכיצד ביצוע מהלך המטא מתחיל להוות פתרון לבלבול הזה. על בסיס עבודתו של גרגורי בייטסון סביב רמות לוגיות התפתחו ב-NLP הכלים של רמות נוירו-לוגיות (רוברט דילטס) ו-  Meta States (מייקל הול).

סיכום:

 להלן מספר מהנחות היסוד של שיטת NLP, לצד ציון מקורות ההשראה לאותה הנחת היסוד:

  • כל התנהגות היא תקשורת פוטנציאלית (גרגורי בייטסון, פריץ פרלס, וירג'יניה סאטיר, מילטון אריקסון)
  • גוף ונפש הם חלק מאותה מערכת קיברנטית (גרגורי בייטסון, פריץ פרלס, וירג'יניה סאטיר, מילטון אריקסון)
  • לאנשים יש את כל המשאבים שהם צריכים על מנת להשתנות (פריץ פרלס, וירג'יניה סאטיר, מילטון אריקסון)
  • אנשים מכוונים את התמצאותם בעולם לפי המפות הפנימיות שלהם, לפי מודל המציאות שלהם, ולא לפי המציאות עצמה (אלפרד קורז'יבסקי)
  • המפה היא לא השטח (אלפרד קורז'יבסקי)
  • אנשים בוחרים באפשרויות הטובות ביותר שזמינות להם (וירג'יניה סאטיר)
  • מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית (וירג'יניה סאטיר)
  • משמעות המסר נאמדת על בסיס התגובה שמתקבלת, לא על בסיס כוונתו של מעביר המסר (מילטון אריקסון)
  • התנגדות היא מסר אודות מעביר המסר או המטפל (מילטון אריקסון)
  • אם מה שאתם עושים לא עובד, תעשו משהו אחר (מילטון אריקסון)
  • אין כישלון, רק משוב (מילטון אריקסון)
  • הגורם הגמיש ביותר במערכת הוא זה ששולט בה (גרגורי בייטסון)

במה שיטת ה-NLP מטפלת?

השיטה מטפלת בתחומים מגוונים. בראש ובראשונה זוהי שיטה יעילה ומהירה לטיפול בטראומות ובתסמיני PTSD. מכך נגזרת יעילותה של השיטה גם בטיפול בחרדות ובפוביות, מכיון שאותם מנגנונים מוחיים משתתפים בהפעלת שני המצבים (תסמיני פוסט טראומה וחרדה).

בשיטת ה-NLP  ניתן לטפל ביעילות ובהצלחה גם בדימוי עצמי נמוך, בביטחון עצמי נמוך, במוטיבציה נמוכה, בתקיעות בזוגיות ובתקיעות בפן המקצועי/תעסוקתי. השפעתה המצוינת על מוטיבציה לפעולה הופכת אותה למובילה גם בתחום הטיפול במשקל עודף ובתחלואה הנלווית לבעיות קשב וריכוז. זוהי שיטה נפלאה גם עבור אנשים שאינם סובלים משום בעיה מיוחדת, אלא רוצים לשפר הישגים ולהגביר תפוקה ותפקודיות.

השיטה מתאימה מאד לטיפול בילדים החל מגיל 4-5 ובנוער.

השיטה אינה מתיימרת לפתור בעיות גופניות ומחלות, אך מעניקה תמיכה מצוינת לתהליכי החלמה ומביאה לשיפור עצום במחלות ובמצבים גופניים הנובעים או מושפעים לרעה מסטרס גבוה.

במצבים המוגדרים כהפרעה טורדנית-כפייתית, או כהתמכרות, השיטה יכולה להביא להקלה, לפתרון חלקי, ובידי מטפל מומחה ומיומן גם לפיתרון מלא.

טיפול בהפרעות אישיות או במחלות המוגדרות פסיכיאטריות, הכוללות בוחן מציאות לקוי אינו בטווח הפתרונות שמציעה השיטה. טיפול NLP במקרים כאלה יכול בהחלט להועיל, אך באותה מידה יכול להזיק, במיוחד בידיים של מטפל לא אחראי ולא מיומן.

ניסיון בפועל

ל"מרכז נלפפלוס" יש ניסיון רב בפועל. כל המרצים במרכז הינם מטפלים ותיקים ומנוסים. מעבר לכך מפעיל המרכז תכנית טיפולים מסובסדת ומפוקחת לקהל הרחב מאז שנת 2016 בה משתתפים מטפלים רבים, בוגרי המרכז. בתכנית זו אנו משתפים תיאורי מקרה ומתקיים שיח רציף ועשיר בין המטפלים. הקמנו רשת יעילה עם תיעוד, משוב והיזון חוזר ברמה מערכתית בה אנו עוקבים מקרוב אחר הטיפולים ועל אף מגוון המקרים הקשים המגיעים אלינו, ההצלחות הן רבות.

טיפול NLP  טוב, בידי מטפל מיומן שהוכשר היטב, בהחלט יכול לתת לאדם את חייו בחזרה, בזמן קצר מאד יחסית. מספר המפגשים הטיפוליים הינו ספציפי לכל מטופל והוא תלוי גורמים רבים, אך בממוצע מדובר במספר שבועות עד מספר חודשים.

מטפלי נלפפלוס צברו עד כה ניסיון בפועל בטיפול במצבים הבאים:

חרדות, חרדת טיסה, קלסטרופוביה, דיכאון, דיכאון אחרי לידה, בעיות פוריות, כניסה להריון, דימוי עצמי נמוך, ביטחון עצמי נמוך, מציאת זוגיות, פתרון קונפליקטים, הלם קרב, טראומות, טראומת לידה, טראומת פיטורין, טראומה עקב תאונת דרכים, טראומת גירושין, סרטן, מחלות אוטואימוניות, תקיעות, תקיעות תעסוקתית, קפיצת דרך לרמה הבאה, קרוהן, וסטיבוליטיס, וגיניזמוס, פסוריאזיס, בעיות חברתיות אצל ילדים, בעיות אלימות אצל ילדים, הרטבת לילה, טיפול בילדים, ירידה במשקל, הרזיה, הפרעות אכילה, גמילה מעישון, התמכרויות, כסיסת ציפורניים, תלישת שיער, OCD, ויסות רגשי, אבל ואובדן.

הטיפול

טיפול בשיטת NLP נעשה בראש ובראשונה בדיבור. לעומת שיטות אחרות של טיפול בדיבור, מטפלים בשיטת NLP אינם עוסקים בתוכן המחשבות, אלא במבנה שלהן. לכן במסגרת המפגש הטיפולי המטפל מציג בפני המטופל שאלות רבות, אשר נועדו להבליט אסטרטגיות מנטאליות ודפוסי חשיבה אוטומטיים המייצרים עבור המטופל תוצאות לא רצויות.

לאחר שהמטפל אוסף מהמטופל את המידע הנחוץ לו לשם ביצוע ההתערבויות, בנוסף על אתגור דפוסי החשיבה שתוקעים את המטופל במצב הבעייתי שלו, המטפל נוקט בקשת רחבה ומגוונת של טכניקות טיפוליות שונות. מטרת ההתערבות היא "שיבוש" הרצפים האוטומטיים האלה, כך שלא יוכלו יותר לייצר את התחושות/רגשות/התנהגויות הבעייתיות.

מסיבה זו, שיטת NLP נחשבת כיום לאחת מהשיטות המהירות והיעילות ביותר מבין שיטות הטיפול קצרות המועד וככזו המייצרת תוצאות תרפויטיות יציבות לאורך זמן. חלקו הארי של התהליך הטיפולי מתמקד בתיאור מדויק של מחשבות המטופל אודות נושאים שונים המהווים עבורו בעיה ובעריכת שינוי במבנה שלהן. כתוצאה מנקיטה בגישה זו, ניתן להפיק שינוי מיידי ומובחן בהרגשתו של המטופל וכן לנטרל את הטריגרים, אשר למעשה עוררו את המצב הבעייתי אצל המטופל.

יצירת הראפור

על פי פרוטוקול ה-NLP ׁׁׁׁׁׁׁׁׂׂ3 רוב ההתערבויות בעבודת תרפיה נלפיסטית יתחילו ביצירת הראפור. ראפור נחשב כמצב אמון בין התרפיסט למטופל שאולי אינו מעודד חשיפה אבל כן מקל על שיתוף הפעולה. למרות שאינו הכרחי מנקודת המבט של הפסיכולוגיה הקלאסית4 , הראפור מייצג חלק חשוב בפרספקטיבה הבין סובייקטיבית של ה-NLP5 .

עקרונות ההתערבות הנלפיסטית:

ריבוי דיסוציאציות

בלוטת ההיפוקמפוס במוח אחראית בין היתר על היכולת להעניק הקשר לסוגי אינפורמציה שונים הנקלטים פנימה. הבלוטה פועלת באופן מינימאלי בלבד כאשר האדם ברגיעה וכאשר הוא חווה חרדה רבה ולחץ. הבלוטה פועלת באופן המיטבי רק כאשר הלחץ והחרדה יהיו ברמת ביניים כלשהי.

ריבוי הדיסוציאציות מאפשר לרמת הלחץ והחרדה הנחוות בעקבות שחזור זיכרון הפחד לרדת, אך מכיוון שמושא הפחד עדיין מיוצג באופן כלשהו, החרדה לא נעלמת לחלוטין. מצב זה מאפשר להיפוקמפוס להעניק הקשר לאירוע ולמקמו על ציר הזמן במקום לחוות אותו כתמידי ואינסופי ללא הקשר כלשהו.

העלאת זיכרון הרגש ביחד עם חוויית "עוגן" חיובית

"חוק הב" אומר כי כאשר אסופת נוירונים במוח, שאולי מייצגת תוכן כלשהו, "יורה" או מופעלת פעם אחת, יגדל הסיכוי בעתיד עבור אסופת נוירונים זו להיות מופעלת ביחד, כאשר אחד מהנוירונים המרכיבים אותה יופעל לבדו. ככל שאסופת הנוירונים תופעל יחדיו שוב ושוב, כך גדל הסיכוי להיותה מופעלת יחדיו בעתיד. חוק זה בעצם מאפשר למוחנו ללמוד ולזכור. כאשר אנו מבקשים מן האדם להיזכר באירוע הרגשי, בליווי סימולטני של זיכרון אחר, שהוא בעצם ייצוג של אסופת נוירונים שונה, אנו יוצרים סיכוי גדול יותר לכך שעם הפעלת אסופת הנוירונים המייצגת את חוויית הרגש הקשה, תופעל בעתיד גם אסופת הנוירונים המייצגת את חוויית העוגן המחזק. הפעלה סימולטנית זו משנה את החוויה הרגשית, כפי שהופעלה במוח עד היום.

אחסון מחודש במוח

בעבר היה נהוג לחשוב, כי כל זיכרון מאוחסן ו"מתגבש" במוח פעם אחת בלבד ואז "נשלף" בכל פעם כפי שאוחסן לראשונה. מחקרים חדשים בתחום חקר המוח מגלים לנו כי תפיסה זו שגויה. התגלה כי זיכרון שאוחסן ואז "נשלף" מסוגל להגיב לסוגים שונים של התערבות כימית או פסיכולוגית, בתנאי שהיא נעשית מייד לאחר שליפת או חוויית האירוע ואז להיות מאוחסן שוב ו"להתגבש" באופן חדש ושונה מאשר אוחסן לראשונה. משך "גיבוש" הזיכרון משתנה והוא נע בין כמה שעות לכמה ימים. מידע זה מבהיר כיצד ניתן להעלות את הזיכרון הרגשי ובאמצעות תהליכי ה- NLP להתערב, לשנותו ולגרום לכך שיאוחסן בצורה שונה מבעבר ויישלף בעתיד בצורתו החדשה.

טיפולי NLP מסובסדים ב-220 שח

על מנת להנגיש את הטיפול בשיטת ה-NLP, הנמצאת כיום בעיקר בידיים של מטפלים פרטיים ללא סבסוד מצד גופי ממשלה או מוסדות בריאות  ולאפשר לכל אדם לקבל טיפול יעיל וקצר מועד בבעיות קשות ביותר בעלות סבירה, הוקמה בשנת 2016 תכנית הטיפול המסובסד.

ניתן לקבל טיפול יעיל בטראומות ובחרדות, בדימוי עצמי נמוך, בהרגלים הרסניים ובתקיעויות מסוגים שונים. כמו כן ניתן לקבל טיפול תומך במחלות פיזיות שונות. נבחרת המטפלים כוללת אך ורק מטפלים מצטיינים בוגרי המרכז אשר צברו ניסיון בשיטה. לפרטים נוספים ראה קישור בתחתית המאמר.

הדרכה והכשרה

לשיטה שני מסלולי לימוד עיקריים המקובלים בעולם כולו, מסלול הבסיס הנקרא Practitioner והמסלול המתקדם הנקרא Master Practitoner. ברוב בתי הספר בעולם מסלול הבסיס דומה למדי והמסלול המתקדם שונה מאד מבית ספר לבית ספר. בישראל ישנו שוני רב גם בתכנית הלימודים הבסיסית בין בתי הספר. בדרך כלל מסלול הכשרה שכזה הינו בן 80 ל-120 שעות, היקפו תלוי במקרים רבים בתוספות תרגול ובהכללת תחומים נלווים כגון דמיון מודרך.

במרכז NLPPLUS שני מסלולים אלה מיועדים גם למעוניינים בהכשרת מטפלים וגם למעוניינים בהתפתחות אישית. המעוניינים ברכישת הכשרה טיפולית ממשיכים לקורסי הסמכה נוספים ובראשם קורס הטיפול בטראומה בכלי ה-NLP, שבלעדיו קשה מאד לטפל בהצלחה ברוב הבעיות. המרכז מספק לבוגריו תכנית ליווי ופיקוח מקצועי לאורך שנים ואת האפשרות (לבוגרים מצטיינים בלבד) לקחת חלק כמטפלים בפרוייקט הטיפולים המסובסד תוך פיקוח ותמיכה מקצועית. התחום בארץ אינו מוסדר בשל פערים עמוקים בסטנדרטים המקצועיים והאקדמיים בין בתי הספר השונים.

קורס פרקטישינר

קורס הבסיס בו לומדים את מבנה המחשבה, ניהול זכרונות וכלים רבים לויסות רגשי ולהשפעה. זהו קורס פרקטי ובו תרגול רב והוא מעניק כלים לשיפור איכות חיי היום יום וכלים להתפתחות אישית.

במרכז NLPPLUS  אורכו של קורס זה 18 מפגשים (90 שעות שנתיות), הוא מועבר על ידי שני מרצים מנוסים ונוספת לו הרצאה על אופן הפעולה של NLP  על המוח.

כמו כן נוספים לקורס גישה לאתר לימודים מאובטח ובו חזרות על הקורס וחומרי רקע רבים, וקבוצת פייסבוק מקצועית סגורה. 

הקורסים מתקיימים בתל אביב (גלילות), בירושלים, בחיפה וברחובות.

קורס מאסטר פרקטישינר

הקורס המתקדם ובו נלמדות טכניקות לשינוי אמונות מגבילות, פתרון קונפליקטים וטכניקות נוספות לטיפול בהרגלים ובהעלאת הדימוי העצמי. קורס זה מבוסס על המיומנויות שנלמדו בקורס הבסיס ונותן ארגז כלים טיפולי בסיסי. 

הקורס מיועד למי שמעוניין להתמקצע בתחום, אך גם לכל מי שרוצה להשיג פריצת דרך אישית עבור עצמו.

במרכז NLPPLUS אורכו של קורס זה 16 מפגשים (80 שעות שנתיות), הוא מועבר על ידי מייסדות המרכז ונוספת לו האפשרות לקבל הדרכה מקצועית לטיפול ולהתייעץ עם מייסדות המרכז באופן שבועי.

כמו כן נוספים לקורס גישה לאתר לימודים מאובטח ובו חזרות על הקורס וחומרי רקע רבים וקבוצת פייסבוק מקצועית סגורה. 

הקורסים מתקיימים בתל אביב (גלילות), בקיבוץ שפיים (בפורמט סופ"שים מרוכז) ובירושלים.

קורס טיפול בטראומה

קורס מקצועי למטפלים הפתוח גם בפני מטפלים בשיטות אחרות המעוניינים להרחיב את ארגז הכלים שלהם.

הקורס מקנה פרוטוקול מובנה ויעיל לטיפול בטראומות ובחרדות.

במרכז NLPPLUS  אורכו של קורס זה 8 מפגשים (40 שעות שנתיות), הוא מועבר על ידי מייסדות המרכז ונוספת לו האפשרות לקבל הדרכה מקצועית לטיפול ולהתייעץ עם מייסדות המרכז באופן שבועי.

כמו כן נוספים לקורס גישה לאתר לימודים מאובטח ובו חזרות על הקורס וחומרי רקע רבים, וקבוצת פייסבוק מקצועית סגורה.

הקורסים מתקיימים בתל אביב (גלילות), בקיבוץ שפיים (בפורמט סופי שבוע מרוכז) וניתן להזמינם כיחידת לימודים מטעם מוסדות וארגונים.

קורס דמיון מודרך לאנשי מקצוע

קורס מרוכז ובו כלים ליצירת הדמיות מקצועיות למטופלים פרטניים ולקבוצות. הקורס כולל הדרכה לשימוש מקצועי במטאפורות, תרגול רב בשפה האריקסוניאנית וטכניקות הרפיה שונות.

במרכז NLPPLUS  אורכו של קורס זה יומיים רצופים (16 שעות שנתיות) והוא מועבר על ידי מייסדות המרכז. כמו כן נוספים לקורס גישה לאתר לימודים מאובטח ובו חזרות על הקורס וחומרי רקע רבים וקבוצת פייסבוק מקצועית סגורה.

הקורס מתקיים בתל אביב והוא קיים גם כקורס דיגיטלי.

קורס תרפיית קו הזמן

שיטת טיפול מהירה ועמוקה ברגשות קשים כרוניים כגון כעס, עצב, פחד, אשמה, בושה ועלבון.

במרכז NLPPLUS אורכו של קורס זה ארבעה ימים רצופים (32 שעות שנתיות) והוא מועבר על ידי מייסדות המרכז.

כמו כן נוספת לקורס קבוצת פייסבוק מקצועית סגורה.

הקורס מתקיים בתל אביב בלבד אחת לשנתיים.

קורס טיפול בילדים למטפלי NLP

בקורס זה לומדים תשתית שלמה לטיפול בילדים בכלי ה-NLP, החל בדפוסי היקשרות, דגשים לטיפול במוח הילדי, הפרעות קשב והדרכת הורים. הקורס כולל כלים ייחודיים לטיפול בילדים העוקפים את המודע (כגון בניית סיפורים ומשחקים טיפוליים, טכניקות עבודה מועטות מלל ועוד).

במרכז NLPPLUS  אורכו של קורס זה 9 מפגשים (45 שעות שנתיות), הוא מועבר על ידי שתי מטפלות מומחיות בטיפול בילדים ונוספת לו האפשרות לקבל הדרכה מקצועית לטיפול ולהתייעץ עם מנחות הקורס באופן שבועי.

כמו כן נוספת לקורס גישה לקבוצת פייסבוק מקצועית סגורה.

הקורס מתקיים בתל אביב בלבד אחת לשנה.

מערכת התמיכה במטפלים

מערכת התמיכה במטפלים מעניקה תמיכה, הדרכה וייעוץ מקצועי למטפלי NLP שהוכשרו במרכז NLPPLUS.

התכנית כוללת מפגש חודשי, התייעצות עמיתים שוטפת אונליין וגישה למאות שעות ייעוץ מוקלטות המסודרות על פי נושאים.

ביסוס מדעי

ראשית, חשוב לציין כי המחקר אודות שיטת NLP עדיין נמצא בחיתוליו. עם זאת, טכניקות הכלולות בארגז הכלים של NLP "נדגמו" מטכניקות ידועות ומוכרות בהן השתמשו חוקרים ומטפלים מתחומי טיפול ומחקר אחרים. למשל, תבניות השפה ההיפנוטיות של ההיפנותרפיסט מילטון אריקסון, כמו גם שיטות טיפוליות נוספות שהוא פיתח וחקר. דוגמא נוספת היא שיטות כגון התנייה קלאסית או הקהיית רגשות שיטתית שנדגמו מחוקרים ומטפלים מתחום מדעי ההתנהגות, שב-NLP נקראות "עיגון הלך רוח" או "מיטוט עוגנים", בהתאמה.

אפשר גם לומר כי מחקרים נוספים משדות הפסיכולוגיה ומדעי המוח תומכים לכל הפחות בבסיס התיאורטי של מספר טכניקות NLP, אשר עדיין לא נחקרו כשלעצמן. דוגמא טובה לכך היא התופעה שנקראת ב-NLP "תתי חושים" (Submodalities). לסקירה יסודית אודות החפיפה בין תגליות שנערכו בתחומי מחקר שונים כגון פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות ומדעי המוח, מומלץ לקרוא את ספרו של ריצ'רד בולסטד – מודל תרפיה חדש R.E.S.O.L.V.E

כעת נסקור מספר מחקרים שנערכו במטרה לבדוק את מידת השימושיות והיעילות של מגוון טכניקות NLP.

מערכות ייצוג

מייקל יאפקו, היפנותרפיסט וחוקר אמריקאי, בחן את מידת האפקטיביות של השימוש בשפה המותאמת למערכת הייצוג המועדפת על האדם. במסגרת המחקר הוא אסף שלושים סטודנטים למקצועות הייעוץ ונתן להם להקשיב לשלוש אינדוקציות שונות להפקת מצב טראנס. בכל אחת מהאינדוקציות נעשה שימוש במערכת חושית מרכזית אחרת: מערכת חזותית, מערכת שמיעתית ומערכת תחישתית.

ראפור

בשנת 1995, חוקרים מאוניברסיטת פאלמה שבאיטליה, גילו תאי עצב מסוג יוצא דופן שכיום מוכרים בשם "נוירוני מראה" (ריצולאטי ושות', 1996; ריצולאטי וארביב, 1998). תאי עצב אלה נמצאים בקליפת המוח הקדם מוטורית אצל קופים ובני אדם. אצל בני אדם, תאי עצב אלה מהווים חלק מאזור מסוים שנקרא "אזור ברוקה", המעורב גם בפיתוח שפה. למרות שהתאים קשורים לפעילות מוטורית, עושה רושם כי הם מופעלים כתוצאה מקלט חזותי. לדוגמא, כאשר קוף מתבונן בקוף אחר (או אפילו בבן אדם) המזיז איבר מגופו, נוירוני המראה נדלקים. בזמן שזה קורה, עושה רושם כי הקוף מחקה בצורה בלתי רצונית את התנועה שבה הוא התבונן. לעתים קרובות תנועה בלתי רצונית זו מעוכבת על ידי המוח, אך אין ספק שתופעה זו מסבירה את מקור האמרה "קוף אחרי בן אדם".

מודל האיחוד/הפרדה ותהליך הריפוי המהיר מפוביה/טראומה

נערכו מספר מחקרים קטנים שמצביעים על היעילות של תהליך הריפוי המהיר של NLP מפוביה, תהליך המבוסס על מודל ההפרדה.

תתי חושים

לא מעט טכניקות NLP מבוססות על שינוי המאפיינים ("תתי חושים") של תמונות וצלילים פנימיים ותחושות גופניות, במטרה לשנות את תגובתו של המטופל. חשוב לציין כי המחקר אודות שינויים מסוג זה החל עוד לפני ששיטת NLP נוסדה. למידע נוסף בנושא מומלץ לקרוא את ספרו של דיוויד גורדון "מטאפורות טיפוליות".

תבניות שפה

ד"ר תומאס מאקרוי מאוניברסיטת יוטה, ערך מחקר מקיף בהשתתפותן של שלושים ואחת משפחות במסגרתו כל בני המשפחה התבקשו לדרג את רמת שביעות הרצון שלהם מהמשפחה. לאחר מכן נערך מפגש טיפול משפחתי עם כל אחת מהמשפחות, אשר תועד בקלטת שמע. הקלטת נותחה במטרה לבדוק את התדירות של מאה וחמישים תבניות ספציפיות של המטא מודל. במשפחות בהן בני המשפחה דיווחו על רמות נמוכות של שביעות רצון מהמשפחה נעשה שימוש תדיר יותר במידה משמעותית בתבניות מטא מודל, בייחוד של התבניות "השמטות" ו"שמות עצם בלתי מזוהים". הממצאים של מחקר זה תומכים ברעיון לפיו אתגור של תבניות מטא מודל מהווה דרך חשובה לשיפור היכולת לחוות שביעות רצון מבחינה חברתית.

שימוש בעוגנים

טכניקת ה-NLP שנקראת "עיגון" מוכרת בספרות הפסיכולוגית המסורתית בתור "התנייה קלאסית". התנייה קלאסית פותחה עוד במאה ה-19 בידי איוואן פאבלוב. פאבלוב יצר התנייה בין צלצול של פעמון לבין רפלקס של הזלת ריר בכלבים. הוא הראה שאם מצלצלים בפעמון לפני שמביאים לכלבים אוכל, בהמשך הם יזילו ריר עם הישמע צלצול פעמון גם אם לא יביאו להם אוכל, כיוון שנוצרה אצלם התנייה. לכן יש לשים לב לכך שרוב המחקרים שעוסקים בכלי שב-NLP נקרא "עיגון" כלל לא משתמשים במינוח הזה.

אחסון מחודש במוח:

בעבר היה נהוג לחשוב, כי כל זיכרון מאוחסן ו"מתגבש" במוח פעם אחת בלבד ואז "נשלף" בכל פעם כפי שאוחסן לראשונה. מחקרים חדשים בתחום חקר המוח מגלים לנו כי תפיסה זו שגויה. התגלה כי זיכרון שאוחסן ואז "נשלף" מסוגל להגיב לסוגים שונים של התערבות כימית או פסיכולוגית, בתנאי שהיא נעשית מייד לאחר שליפת או חוויית האירוע ואז להיות מאוחסן שוב ו"להתגבש" באופן חדש ושונה מאשר אוחסן לראשונה. משך "גיבוש" הזיכרון משתנה והוא נע בין כמה שעות לכמה ימים. מידע זה מבהיר כיצד ניתן להעלות את הזיכרון הרגשי ובאמצעות תהליכי ה- NLP להתערב, לשנותו ולגרום לכך שיאוחסן בצורה שונה מבעבר ויישלף בעתיד בצורתו החדשה.

מחקרים חדשים על נפגעי פוסט-טראומה

בשנים האחרונות מתנהל מחקר חדש על נפגעי פוסט-טראומה במסגרת פרוייקט בשם: Research and Recognition Project. הפרוייקט מתמקד בנפגעי פוסט-טראומה יוצאי הצבא האמריקאי ובנפגעי "אסון התאומים". מנהל המחקר, ד"ר פרנק בורק, השתתף מתוקף עבודתו כפסיכולוג בצוותי המטפלים המתנדבים, שהוזעקו לטפל בנפגעי אסון התאומים בימים שמיד אחרי הפיגוע הנורא ולאורך שנים נדהם לגלות, שכל מטפלי ה-NLP בצוות השיגו תוצאות טובות ומהירות יותר בצורה משמעותית בטיפול מאשר התוצאות, שהשיגו חבריהם המטפלים בשיטות טיפול אחרות. כמו כן, גילה ד"ר בורק כי התוצאות הללו מחזיקות מעמד לטווח ארוך. לכן החליט לנהל מחקר על השיטה בהקשר של החלמה מתסמיני פוסט טראומה. מספר מאמרים מדעיים כבר התפרסמו וצפויים להתפרסם בקרוב מאמרים נוספים.

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

 

  1. מתוך מאמר בשם "וירג'יניה סאטיר ומקורות שיטת NLP, מאת רוברט ס. ספיצר, שהופיע במגזין Anchor Point, ביולי, 1992 [↩]
  2. Nominalizations נומינליזציות הם התייחסות לדברים מופשטים כאל חפצים בתיאור הפעולה שלנו כלפיהם. דוגמה: "ניפצתי את הקשר איתו" – באיזה אופן בדיוק ניפצת את הקשר? מה הכוונה בניפוץ קשר? [↩]
  3. מקור: Andreas and Andreas, 1989; Andreas, 2007 – unpublished protocol [↩]
  4. Lang, Melamed & Hart, 1970 [↩]
  5. מקור: Dilts, Bandler et al., 1980 [↩]
  6. דילטס ושות', 1980 [↩]